בס"ד
איך מושיעים את...ה'
יתברך? / לפרשת בשלח / מתורת רבינו שמואל טייב זצ"ל
נס
קריעת ים סוף סותם סופית את הגולל על שיעבוד מצרים. עם ישראל נושע לאחר תקופה בת
מאות שנים. אולם עיון בפסוק מגלה דבר מפתיע. הישועה לא היתה רק לעם ישראל (שמות
יד, יג):
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל
הָעָם אַל תִּירָאוּ הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת יְשׁוּעַת ה' אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה לָכֶם
הַיּוֹם כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד
עַד עוֹלָם:
מדקדק מכך רבינו (אות
ה):
התיצבו וראו את ישועת ה'
וגו' (יד, יג) והוא קשה לשמוע כי התשועה אינה לה', כי הוא אינו צריך לתשועה ורק
לישראל להושיעם מיד אויב וא"כ תיבת ה' פה אין לה מקום ומהראוי יאמר "וראו
את התשועה אשר יעשה ה' לכם"!
הניסוח של דברי משה
תמוה: וכי ה' הוא זה שנושע? והלא ישראל הם אלה שנושעים על ידי מעשי ה'! היה ראוי
לכתוב "את ישועתכם"! אלא שכאן מונח רעיון יסודי ועמוק:
ויתכן כפי מה ששמעתי
אומרים על פסוק "ואתה הרם את מטך" שהכוונה כי ליצני הדור היו אומרים
שהאותות שעשה משה במצרים אינם אלא מעשה כשפים ע"י המטה שיש בו כוח וסגולת הכישוף.
ולשלול ולבטל דבריהם אמר לו "הרם את מטך" ירצה (=כוונתו) סלק את מטך
והניחו בקרן זוית לבלי השתמש בו, ורק "נטה את ידך" לבדה "על הים
ובקעהו" למען ידעו גויים כי רק יד ה' עשתה זאת ולא ע"י כישוף עכ"ש
(=עד כאן שמעתי).
הרב מזכיר פירוש ששמע, שעונה
על תמיהה בציווי ה': מה הפעולה שעשה משה רבינו לבקיעת ים סוף? הרי כתוב גם
"הרם את מטך" – משמע ע"י המטה, וגם כתוב "נטה את ידך",
משמע ע"י ידו של משה! אלא שהרמת המטה נעשתה כדי להראות שבעצם...הוא נדחק
הצידה. המטרה היתה להראות לעם שאין כח למטה מצד עצמו, אלא הכל ברצון ה' בלבד.
ממשיך רבינו את קו
המחשבה הזה:
ולפי זה נמצא כי בנס קריעת
ים סוף בו שני מעלות טובות: א' שעל ידו נעשתה תשועה גדולה לה' כביכול במה שעל ידי
זה נתפרסמה יכלתו ית' לעיני כל העמים. ב' תשועת ישראל מכף כל אויביהם.
יש לסיפור קריעת ים סוף
שתי תוצאות טובות: חשיפת כוחו העצום של ה' יתברך, בניגוד לדעת חלק מהעם והעמים
שחשבו שמשה פעל על ידי כישוף חלילה, ועצם שחרור ישראל משעבוד מצרים באופן סופי.
כעת מובן הפסוק:
ולזה אמר "התיצבו
וראו" שני תשועות, א' ישועת ה' במה שע"י קריעת ים סוף יגדל ה' לעיני כל
הגוים כי עושה נפלאות לבדו ולא מעשה כשפים, ב' אשר יעשה תשועה עוד לכם להושיעכם
מיד צריהם.
מעבר לישועה של ישראל
מיד צר, יש מושג של ישועה של ה'! הכוונה היא בעצם לקידוש שמו וגילוי שמו לעיני הבריות.
אדם רואה המון תופעות בחייו ויכול בקלות ליחסן לכל מיני גורמים לא נכונים. זה יכול
להיות גורם ממשלתי, פוליטי, חברתי, היסטורי, אנושי ועוד. קריעת ים סוף, כפסגת
פעולות שחרור ישראל מיד צר, מגלה כי המבט הנכון הוא ההבנה כי יד ה' פועלת את הכל,
ובכך אנו מושיעים את ה' כביכול, ומביאים את העולם לתיקונו המושלם.
יפה המשך דברי הרב לימים
אלו של מלחמה באויבינו ושונאינו. גם במלחמה צודקת ונעלית זו יש לחיילינו הקדושים
תפקיד דומה, לגלות את יד ה' הפועלת נפלאות:
והוא אצלי כוונת המשורר
ע"ה באומרו "ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך אשירה לה' כי גמל עלי"
ירצה (=כוונתו, רוצה לומר) אני בטחתי בך כי תפליא חסדך עמי לעשות עמי אות לטובה
אשר מזה תתפרסם לבני אדם גדולתך ויכלתך, באופן שיתיחס זאת גם לך לישועה ותקרא
ישועתך, גם שאינך צריך לה, ועוד "אשירה לה'" על ישועתי מיד רודפי...
