בס"ד
הכלה לא מוצאת חן בעיני
ההורים... / לפרשת בראשית / מתורת הרב בנציון כהן-יהונתן זצ"ל
מזל טוב!
השידוך הראשון בתורה, ואולי
בעולם, מתרחש לפנינו בפרשה! יש לא מעט תובנות בענייני זוגיות הנלמדות מכאן. ניגע
בסוגיה אחת כואבת. לעיתים, לא אלינו, יש אהבה בין בחור ובחורה, והם רוצים להתחתן,
אולם אין דעת ההורים של אחד או של שני הצדדים נוחה מקשר זה. מה יעשה הזוג?
כותב רבנו ('תורה מציון' ד"ה על כן יעזוב):
על כן יעזוב איש את אביו
ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד (ב, כד), אפשר לפרש על פי מה שכתב מהריק"ו (מורנו הרב רבי
יוסף קולון, איטליה המאה ה-15) בשורש קס"ד...שאלה מ"ט דאם אביו אומר
לו שלא יקח אשה פלונית אל ישמע לו דקרוב הדבר להיות כמצווהו לעבור על דברי התורה
שהרי אמרו רבותינו ז"ל "אסור לו לאדם שיקדש אשה עד שיראנה" עיין
שם.
מסתבר ששאלה זו אינה
חדשה וכבר דשו פוסקים מלפני מאות שנים. המהרי"ק בונה את תשובתו על סמך הוראת
חכמים (בבלי קידושין מא, א) שאין לאדם לקדש אשה עד 'שיראה' אותה, שכן אם לא תהיה
נאה בעיניו הדבר עלול לגרום לחיי סבל לשניהם, ואין זו רצונה של תורה. אמנם המהרי"ק
מרחיב את המשמעות של המילים "עד שיראנה":
ואפשר לפרש "עד
שיראנה" מלשון "רואה אני את דברי רבי פלוני", כלומר עד שתמצא חן בעיניו.
אין מדובר רק על ראיית
העיניים, אלא גם על ראיית השכל שיש כאן פוטנציאל של התאמה לחיים משותפים.
"היא נראית לי". אם כך יוצא שהדרכת חז"ל כוללת התייחסות גם למקרים
בהם הכלה אינה 'נראית' בעיני האבא של החתן, ועל החתן לדעת שאם היא 'נראית' בעיניו,
אין הוא חייב להקשיב לאביו, כי בזה אביו מונע ממנו לקיים דברי תורה (להתחתן עם
הנראית בעיניו), ואין חובה להקשיב בזה.
רבנו מוצא את הרמז
לפסיקה בפרשה:
וזה שאמר "על כן
יעזוב איש את אביו ואת אמו" שאומרים לו שלא לקחת אשה פלונית, יעזוב דבריהם! "ודבק
באשתו" אשר חפץ בה. והטעם שצריכים להיות "בשר אחד" באהבה וחיבה
וקרוב הדבר להיות שמצווהו לעבור על דברי תורה וכנזכר לעיל.
ביצירת חווה מהאדם אומרת
התורה שיש לאדם היתר לעזוב את רצון הוריו - שהוא מחוייב מאד בכבודם! - כדי להיות בשר אחד,
זוג מאוחד באהבה, עם בחירת ליבו.
ויהי רצון שנזכה לבנות
בתים מאוחדים של שלום בעמנו!
