Showing posts with label תשובה. Show all posts
Showing posts with label תשובה. Show all posts

Thursday, August 20, 2026

מזל טוב! נולדה לך מצווה!

 בס"ד



מזל טוב! נולדה לך מצווה! / להפטרת פרשת כי תצא / מתורת רבנו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל

ימי תשובה ממשמשים ובאים. נעימות הסליחות מתנגנות החל מחצות ועד לאשמורת הבוקר, ואולי גם אחרי... בראיה פשוטה, ההפטרות עדיין עסוקות בנחמה אחרי האבל של תשעה באב, ועוד לא מביאות אותנו להתבונן בעניינה של תשובה וימי הדין הממשמשים ובאים. רבנו יפתיע במבט חדש על הפטרה של פרשתנו, וימצא רמז המכין אותנו לימי הרחמים (אות י):

רני עקרה לא ילדה, פצחי רנה וצהלי לא חלה, כי רבים בני שוממה מבני בעולה, אמר ה' (ישעיה נד, א). אפשר לפרש על פי מה דאיתא בגמרא (ברכות לד, ב) "במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד".

התלמוד בברכות מציג מחלוקת על עניין מעלת הצדיקים ובעלי התשובה, מי גדול ממי, האם צדיקים או בעלי תשובה. רבינו מביא רמז מהפטרתנו להוכיח שבעלי תשובה גדולים יותר. המשנה במסכת אבות מלמדת שאדם העושה מעשה מצווה בורא לו פרקליט, סנגור, אחד. הרב מתייחס לזה כמעין לידה: מכח פעולתך נולדה מציאות רוחנית חיובית חדשה. ההפטרה מדברת על 'עקרה' שלכאורה אין לה בנים, ועל 'בעולה' שזכתה לפרי בטן. הנביא מפתיע ואמר שלעקרה יש יותר בנים מהבעולה!! כיצד זה ייתכן? אם נאמר שה'עקרה' היא בעל התשובה שהיה ללא 'לידות'  מצוות, וה'בעולה' היא הצדיק הגמור בעל ה'ילדים' הרבים, דברי הנביא יובנו:

וזהו רמז הפסוק "רני עקרה לא ילדה", החוטא שנשמתו היתה 'עקרה' מהמצוות ולא ילדה מלאכים מליצי יושר בזכות מצותיו.

ומדוע? כיצד זה מוסבר?

כי יש כל האפשרות לאדם לחזור בתשובה ותהיה מעלתו יותר גדולה מצדיקים גמורים. וזהו "כי רבים בני שוממה" שהיו שוממים מהתורה ומצות, ועשו תשובה, "מבני בעולה", אלו צדיקים גמורים. אמר ה', ונאמן בעל הגמול.

התלמוד מלמד שבעלי תשובה גדולים מהצדיקים הגמורים, אם כן בניהם מרובים!

הרב לא מסביר כאן מדוע. נראה להסביר על פי דברים שכתבנו במקום אחר: כאשר בעל התשובה חוזר מתוך אהבה, זדונותיו נהפכים לזכויות! ממילא כמות המצוות שלו - וגם סוג ה'מצוות' - מרובים משל הצדיק מבטן ומלידה.

ויהי רצון שנזכה לתשובה אמיתית מתוך אהבה גדולה.

Thursday, May 7, 2026

וטהר! ליבנו...

בס"ד



וטהר! ליבנו... / להפטרת פרשת בחוקותי / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל

פרשת בחוקותי, עם תוכחתה החמורה, מחפשת את שורש הפגם ואת דרך התיקון. בהפטרה נפגשים אנו עם קריאת הנביא ירמיהו (יז, יג):

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה' כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה'.

רבינו מוצא בפסוק זה רמז עמוק. הוא קורא את המילה "מקוה" לא רק כ"תקווה", אלא גם כ"מקווה" - מי הטהרה המטהרים את הטמא. ומיהו המקווה המטהר את ישראל? ה' - דהיינו תורתו הקדושה, שכולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא, כמו שכתב הרמב"ן בהקדמתו לתורה. כותב רבינו (אות ח):

מקוה ישראל ה' - אפשר לרמוז בזה מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בגמרא (קידושין ל, ב) "בראתי יצר הרע, בראתי לו התורה תבלין". וכן אמרו בגמרא (ברכות ה, א) "לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע, אם נצחו מוטב, ואם לאו יעסוק בתורה". וזהו רמז הפסוק "מקוה ישראל", דבר המטהר ישראל לאביהם שבשמים כמו מקוה המטהר טמאים, שם "ה'" רמז לתורה שכולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא...

רבינו נסמך על שני מאמרי חז"ל:

א. "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל, ב) - הקב"ה עצמו מודה שיצר הרע הוא מציאות. אך יחד עם הצרה ברא את הרפואה: התורה היא התבלין, שמכבה את בעירת היצר.

ב. "לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע... ואם לאו, יעסוק בתורה" (ברכות ה, א) - הכלי להתגבר על היצר הרע הוא עסק התורה.

וזהו מבנה הרמז:

"מקוה ישראל" - זהו המטהר, הכלי שמגן על ישראל כמקווה המטהר את הטמא. "ה'" - רמז לתורה, שכולה שמותיו של הקב"ה.

כלומר: מי הוא ה"מקווה" של ישראל? ה' - דהיינו תורתו הקדושה, המטהרת את הנפש מטומאת היצר הרע. 

ניכר כי הפסוק נושא בתוכו שתי משמעויות: האחת הפשוטה, "תקוות ישראל היא ה'"; והאחרת הנסתרת, "המקווה המטהר את ישראל - הוא התורה". ושתיהן אמת, ושתיהן מתחברות לאותו מסר.

יהי רצון שנזכה לעסוק בתורה ולטהר נפשותינו, ונזכה לכל הברכות הכתובות בפרשה.




Thursday, April 23, 2026

שהרחמים לא יהפכו לדין חלילה!

 בס‏"ד 



שהרחמים לא יהפכו לדין‏, חלילה‏!‏‏!‏ ‏/‏ להפטרת פרשת אחרי מות ‏/‏ מתורת רבינו רפאל כ‏'דיר צבאן זצוק‏"ל

ההפטרה לפרשת אחרי מות פותחת בפניה חריפה של הנביא יחזקאל אל עם ישראל ‏)יחזקאל כב‏, ב(‏‏:

וְאַתָּה בֶן אָדָם הֲתִשְׁפּוֹט הֲתִשְׁפּוֹט אֶת עִיר הַדָּמִים וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ

הפנייה ‏"בן אדם‏" נשמעת מוכרת ושגרתית‏. אולם רבינו מגלה בה שני שמות קדושים הרמוזים‏:

אפשר לפרש על פי הידוע ששם הוי‏"ה ב‏"ה המילוי שלו שם מ‏"ה‏, ב‏"ן‏, ס‏"ג‏, ע‏"ב‏. וזה תלוי במילוי‏, אם במילוי אלפי‏"ן‏, או במילוי ההי‏"ן‏, או במילוי יודי‏"ן‏, כידוע ליודעי ח‏"ן‏. והנה בתיבות ‏"בן אדם‏"‏, נרמזו שם ב‏"ן‏, ושם מ‏"ה‏, שהוא כחשבון אד‏'ם‏.

לשם הוי‏"ה ברוך הוא ישנן כמה צורות מילוי ‏)כתיבת כל אות בשלמותה(‏‏, כאשר לכל צורת מילוי של האות ה' ערך מספרי שונה‏. ארבעת המילויים המרכזיים הם‏: שם ע‏"ב ‏)מילוי יודי‏"ן(‏‏, שם ס‏"ג ‏)מילוי י' ו-א'(‏‏, שם מ‏"ה ‏)מילוי אלפי‏"ן(‏‏, ושם ב‏"ן ‏)מילוי ההי‏"ן בדרך מסוימת(‏‏. שמות אלו ידועים בעיקר לחכמי הקבלה‏. המילה ‏"בן"  ערכה המספרי  52‏, שהוא שם ב‏"ן‏. המילה ‏"אדם"‏ ערכה 45‏, שהוא שם מ‏"ה‏. שני שמות אלה נחשבים שמות של רחמים‏.

ועתה מגיע חידושו של רבינו‏:

וזהו רמז הפסוק ‏"ואתה ב‏'ן אד‏'ם‏" - שני שמות הנ‏"ל שהם רחמים - ‏"התשפוט התשפוט את עיר הדמים‏?‏‏"  איך מדת רחמים מתנהגת כמדת הדין‏, ולא סלחה לישראל כל תועבותם‏?‏

שאלה עמוקה נשאלת כאן‏: איך ייתכן שה‏'‏, שם הוי"ה, שמידתו רחמים‏ פונה בדברי תוכחה ושיפוט קשים כל כך‏?‏ ה‏"בן‏-‏אדם‏" שדרכו הנביא מדבר‏, רומז בשמותיו לרחמים - ואיך הוא שופט‏?‏

ויהי כמשי‏'ב‏ ‏"והודעתה את כל תועבותיה‏!"‏‏ כי עם ישראל עברו על המדה ועשו כמעט כל התועבות המבואר אותם אחר כך‏, ובזה הגדילו הסא‏'ה‏, ואפילו מדת הרחמים נהפכה כביכול למדת הדין‏.

הפסוק עצמו משיב לשאלה: כאשר התועבות מגיעות לשיאן‏, כאשר כף המאזניים נוטה לחובה מעל לכל גבול‏, גם מידת הרחמים נאלצת להתלבש בלבוש הדין. אין זו נקמה, אלא תגובה הכרחית לגודל החטא‏. כפי שמדגיש רבינו‏:

אבל גם זה רק על צו העונש, ולא נקמה חס ושלום, וכמו שאמר בסוף ‏)יחזקאל כ‏"ב‏, ט‏"ו(‏ ‏"ונחלת בך לעיני הגוים וידעת כי אני ה‏'‏"‏.

גם כאשר הדין בא לעולם‏, מטרתו תיקון ולא השמדה‏. סופו של הפסוק מגלה את הכוונה‏: ‏"וידעת כי אני ה‏'‏" לא ביטול‏, אלא הכרה‏. הדין בא לעורר ולקרב את ישראל אל ה' יתברך.

הכלה לא מוצאת חן בעיני ההורים...

בס"ד הכלה לא מוצאת חן בעיני ההורים... / לפרשת בראשית / מתורת הרב בנציון כהן-יהונתן זצ"ל מזל טוב! השידוך הראשון בתורה, ואולי ...