בס"ד
מספר הסמוי מן העין /
להפטרת פרשת במדבר / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
הנביא הושע מתאר את
הברכה הרבה שתבוא בעקבות כריתת הברית המחודשת בין ה' ובין עם ישראל בעקבות עזיבתם
את אליליהם. אחת מהברכות תהיה ריבוי באוכלוסי ישראל. רבינו מחבר את הברכה הזו
לענין המפקד של עם ישראל המופיע בפרשתנו, ומזכיר לנו כי ישנו סיכון בספירת עם
ישראל (אות ט):
בהפטרה. "והיה
מספר בני ישראל כחול הים, אשר לא ימד ולא יספר" (הושע ב, א). אפשר לרמוז בזה
מה שידוע שאסור לספור ישראל, וכמו שמצינו (שמואל ב, פרק כד) בזמן דוד המלך כשמנה
ישראל, היה נגף בשבעים אלף איש. וכן אמר ה' למשה (שמות ל, יב) "כי תשא ראש
בני ישראל לפקודיהם", הזהירו "ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם".
דוד המלך מוסת למנות
את עם ישראל, דבר הגורם למגיפה נוראית. הסיבה היתה שאופן המנין מנוגד להלכה למנות
באמצעות חפצים, ולא ממש את האנשים. משה רבינו מנה את ישראל על ידי חצאי שקלים,
ובזה המנין לא גרם לנגף.
רבינו מתאר שכך גם
נהגו אצלם למעשה בפועל:
וככה אנו עושים כפעם
בפעם כשיהיה מפקד אוכלוסין, להודיע לציבור שכל נפש תשלם סכום כסף סמלי, וממנו
עושים פדיון הנפש של מספר 'כסף', מאה וששים מטבע.
כאשר היו צריכים
למנות את בני הקהילה (מן הסתם מסיבות מנהליות וכיו"ב) היו מבקשים סכום סמלי
עבור כל נפש, וכך לא נמנו האנשים עצמם. יתרה מזו: מכסף זה היו עושים פדיון נפש,
מעין תפילה וסגולה מיוחדת לשמירה ולהגנה.
אומר רבינו, שבכך לא
רק נמנעים ממגיפה, אלא גם מורידים שפע וברכה:
וזהו רמז הפסוק "והיה
מספר בני ישראל", אם יצטרכו לעשות מספר האוכלוסיא של ישראל, צריך לעשות
תמורתו כסף כופר נפש, וזהו 'מספ'ר' אותיות "מכסף" (בחילוף אות רי"ש
באות כ"ף באותית אי"ק בכ"ר), ועל ידי זה 'לא יהיה נגף בבני ישראל'
ובהיפך 'יהיו כחול הים'.
ישנן כמה 'תמורות', כלי-רמז
להמרת אותיות בעברית, כדי לפענח זרמי עומק. המוכר הוא א"ת ב"ש (א' היא
ת', ב' היא ש' וכן הלאה). ישנה 'תמורה' נוספת הנקראת אי"ק בכ"ר, שבה
האות א' היא י', י' היא ק', וכן הלאה.
מוצא רבינו רמז בהמרת
אות אחת: המר את האות ר' (מהמילה 'מספר') באות כ', הרי לך המילה 'מכסף'! מספר שאינו
בא כמנין ישיר של הנפשות אלא על ידי כסף, הוא המנין המותר, ועליו מדבר הנביא הושע.
ומה התוצאה? "והיה מספר בני ישראל כחול הים"!
ויהי רצון שיפרנו ה'
וירבנו, אמן
