בס"ד
איך מצמידים אלינו את
חסדי ה'? / להפטרת פרשת וזאת הברכה / מתורת רבנו מקיקץ שלי זצוק"ל
עם סיומה של תורה והעברת
תפקידי המנהיגות ומסירת התורה לעם ליהושע בן נון, מצוה אותו ה' שהתורה תשאר חקוקה
בליבו, ולא יעזוב אותה לעולם. אין מנהיגות נכונה לעם ישראל ללא הדרכתה של תורה.
לשון הציווי הוא (יהושע א, ח):
לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ
יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכׇל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז
תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל
צמד המילים "לא
ימוש" הוא ייחודי מאד, ובעלי המסורה מצאו אותו במקום נוסף אחד בלבד, כפי
שעומד על כך רבנו (אות יז):
לא ימוש ספר התורה וגו'
(א, ח). "וחסדי מאתך לא ימוש" (ישעיה נד, י) כן הוא במסורה.
"לא ימוש"
נאמר על ספר התורה ונאמר על חסד ה'. האם יש קשר בין הדברים?
אפשר לפרש במה שאמרו
במסכת חגיגה (יב ב) "כל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום",
והרי הוא כמבואר.
ריש לקיש מלמדנו בתלמוד
במסכת חגיגה כי ישנה סגולה אלוקית בלימוד תורה בלילה. אדם שעסק בתורה בלילה, לאחר יום
עבודתו הוא ודאי עייף יותר מהרגיל, וגם מראהו למחרת עלול להיות כמראהו של אדם
מנומנם וחסר חיוניות. אומר לנו ריש לקיש: אל חשש! אתה עמל על התורה ונאבק בשינה,
הקב"ה יגרום לכך שהעולם יראה אותך באור חיובי, אור של חסד, ולא בצורה שלילית
וביקורתית.
(שימו לב לביטוי המסיים
את הדרשה כאן, ובעוד אין ספור מקומות אצל חכמי ג'רבא "והרי הוא כמבואר":
לפנינו משחק מילים המבוסס על הלכה בדיני ביעור חמץ בפסח, בענין חמץ שקרס עליו קיר
וכיוצא בזה, שאין לחפשו שכן קבורתו היא ביעורו, "הרי הוא כמבוער"
(פסחים לא, ב). רבותינו לקחו את המילים הללו ושינו מ'מבוער' ל'מבואר', ורצונם לומר
שאחרי שהראנו לך את הפתח לחידוש, תמשיך אתה לבדך לעשות את החיבורים בין הדברים.)
*בְּרִיךְ רַחמָנָא
דְּסִיְּעַן*
*מֵרֵישׁ וְעַד כְּעַן*
*וִיהַב לַן אֻלפַן
אַפטַריָתָא*
*לְמִנדַּע לְמִקטַר
נְבִיאֵי וְאוֹרָיְתָא*
