Thursday, April 23, 2026

הכל בזכותכן, נשים!

 בס"ד



הכל בזכותכן, נשים! / להפטרת פרשת קדושים / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל

ישנה מחלוקת מנהגים מהי ההפטרה של פרשת קדושים, אם להפטיר מיחזקאל פרק כב נבואה המדברת על חטאיה של ירושלים, או שמא להפטיר את הפטרת פרשת אחרי מות (יחזקאל פרק כ), כדי לא לדבר גנות כה קשה על ישראל. מנהג הספרדים הוא כדעה השניה, וכך אומר רבינו (אות ט):

"ואמרת אליהם, כה אמר ה' אלהים, ביום בחרי בישראל, ואשא ידי לזרע בית יעקב, ואודע להם בארץ מצרים" (יחזקאל כ, ה). אפשר לפרש על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בגמרא (סוטה יא, ב) "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור, נגאלו ממצרים, וכזכותם עתידים אנו להגאל".

חכמינו מלמדים כי גאולת ישראל ממצרים היתה בזכות נשים צדיקות, הן מצד היותן חלק מהמנהיגות כשפרה ופועה, והן מצד לקיחת האחריות וההתעקשות על המשך הבאת חיים לעולם, מול הגברים שהיו שבורי גוף ורוח עקב עבודת הפרך האכזרית.

הכח הנשי הזה הוא זה הרמוז גם בגאולה העתידה:

וזהו רמז הפסוק, "ביום בחרי בישראל לגאול אותם להיות עם סגולה, ואשא ידי לזרע יעק'ב", רמז לנשים כדברי חכמינו זכרונם לברכה (מכילתא יתרו) בפסוק (שמות יט, ג) "כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים" ובזכותם יגאלו.

כשה' פונה למשה רבינו להכין את עם ישראל למתן תורה, הוא מורה לו לפנות אל העם כ"בית יעקב" ובני ישראל". חכמינו מגלים לנו כי בית יעקב אלו הנשים. אם כן, לעתיד (שכנראה כבר הולך ומתגלה אל מול עינינו ב"ה) כשכח הסגולה הישראלי ילך ויתגלה – הנשים הן הנה שיובילו את התהליך. אמנם יהיו משברים רוחניים, קשיים וחוליי גלות בגוף וברוח, אבל הכח הנשי הוא זה שיסלול את הדרך לקרבת ה' וממילא לגאולה שלמה.

שהרחמים לא יהפכו לדין חלילה!

 בס‏"ד 



שהרחמים לא יהפכו לדין‏, חלילה‏!‏‏! / להפטרת פרשת אחרי מות / מתורת רבינו רפאל כ‏'דיר צבאן זצוק‏"ל

ההפטרה לפרשת אחרי מות פותחת בפניה חריפה של הנביא יחזקאל אל עם ישראל )יחזקאל כב‏, ב(‏‏:

וְאַתָּה בֶן אָדָם הֲתִשְׁפּוֹט הֲתִשְׁפּוֹט אֶת עִיר הַדָּמִים וְהוֹדַעְתָּהּ אֵת כָּל תּוֹעֲבוֹתֶיהָ

הפנייה "בן אדם‏" נשמעת מוכרת ושגרתית‏. אולם רבינו מגלה בה שני שמות קדושים הרמוזים‏:

אפשר לפרש על פי הידוע ששם הוי‏"ה ב‏"ה המילוי שלו שם מ‏"ה‏, ב‏"ן‏, ס‏"ג‏, ע‏"ב‏. וזה תלוי במילוי‏, אם במילוי אלפי‏"ן‏, או במילוי ההי‏"ן‏, או במילוי יודי‏"ן‏, כידוע ליודעי ח‏"ן‏. והנה בתיבות "בן אדם‏", נרמזו שם ב‏"ן‏, ושם מ‏"ה‏, שהוא כחשבון אד‏'ם‏.

לשם הוי‏"ה ברוך הוא ישנן כמה צורות מילוי )כתיבת כל אות בשלמותה(‏‏, כאשר לכל צורת מילוי של האות ה' ערך מספרי שונה‏. ארבעת המילויים המרכזיים הם‏: שם ע‏"ב )מילוי יודי‏"ן(‏‏, שם ס‏"ג )מילוי י' ו-א'(‏‏, שם מ‏"ה )מילוי אלפי‏"ן(‏‏, ושם ב‏"ן )מילוי ההי‏"ן בדרך מסוימת(‏‏. שמות אלו ידועים בעיקר לחכמי הקבלה‏. המילה "בן"  ערכה המספרי  52, שהוא שם ב‏"ן‏. המילה "אדם"‏ ערכה 45, שהוא שם מ‏"ה‏. שני שמות אלה נחשבים שמות של רחמים‏.

ועתה מגיע חידושו של רבינו‏:

וזהו רמז הפסוק "ואתה ב‏'ן אד‏'ם‏" - שני שמות הנ‏"ל שהם רחמים - "התשפוט התשפוט את עיר הדמים‏?‏‏"  איך מדת רחמים מתנהגת כמדת הדין‏, ולא סלחה לישראל כל תועבותם‏?

שאלה עמוקה נשאלת כאן‏: איך ייתכן שה‏'‏, שם הוי"ה, שמידתו רחמים‏ פונה בדברי תוכחה ושיפוט קשים כל כך‏? ה‏"בן‏-‏אדם‏" שדרכו הנביא מדבר‏, רומז בשמותיו לרחמים - ואיך הוא שופט‏?

ויהי כמשי‏'ב‏ "והודעתה את כל תועבותיה‏!"‏‏ כי עם ישראל עברו על המדה ועשו כמעט כל התועבות המבואר אותם אחר כך‏, ובזה הגדילו הסא‏'ה‏, ואפילו מדת הרחמים נהפכה כביכול למדת הדין‏.

הפסוק עצמו משיב לשאלה: כאשר התועבות מגיעות לשיאן‏, כאשר כף המאזניים נוטה לחובה מעל לכל גבול‏, גם מידת הרחמים נאלצת להתלבש בלבוש הדין. אין זו נקמה, אלא תגובה הכרחית לגודל החטא‏. כפי שמדגיש רבינו‏:

אבל גם זה רק על צו העונש, ולא נקמה חס ושלום, וכמו שאמר בסוף )יחזקאל כ‏"ב‏, ט‏"ו( "ונחלת בך לעיני הגוים וידעת כי אני ה‏'".

גם כאשר הדין בא לעולם‏, מטרתו תיקון ולא השמדה‏. סופו של הפסוק מגלה את הכוונה‏: "וידעת כי אני ה‏'" לא ביטול‏, אלא הכרה‏. הדין בא לעורר ולקרב את ישראל אל ה' יתברך.

הכל בזכותכן, נשים!

  בס"ד הכל בזכותכן, נשים! / להפטרת פרשת קדושים / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל ישנה מחלוקת מנהגים מהי ההפטרה של פרשת ...