בס"ד
הכל בזכותכן, נשים! / להפטרת פרשת קדושים
/ מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
ישנה מחלוקת מנהגים מהי ההפטרה של פרשת
קדושים, אם להפטיר מיחזקאל פרק כב נבואה המדברת על חטאיה של ירושלים, או שמא
להפטיר את הפטרת פרשת אחרי מות (יחזקאל פרק כ), כדי לא לדבר גנות כה קשה על
ישראל. מנהג הספרדים הוא כדעה השניה, וכך אומר רבינו (אות ט):
"ואמרת אליהם, כה אמר ה' אלהים, ביום
בחרי בישראל, ואשא ידי לזרע בית יעקב, ואודע להם בארץ מצרים" (יחזקאל כ, ה).
אפשר לפרש על פי מה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה בגמרא (סוטה יא, ב) "בשכר נשים
צדקניות שהיו באותו הדור, נגאלו ממצרים, וכזכותם עתידים אנו להגאל".
חכמינו מלמדים כי גאולת ישראל ממצרים היתה
בזכות נשים צדיקות, הן מצד היותן חלק מהמנהיגות כשפרה ופועה, והן מצד לקיחת
האחריות וההתעקשות על המשך הבאת חיים לעולם, מול הגברים שהיו שבורי גוף ורוח עקב
עבודת הפרך האכזרית.
הכח הנשי הזה הוא זה הרמוז גם בגאולה
העתידה:
וזהו רמז הפסוק, "ביום בחרי בישראל
לגאול אותם להיות עם סגולה, ואשא ידי לזרע יעק'ב", רמז לנשים כדברי חכמינו
זכרונם לברכה (מכילתא יתרו) בפסוק (שמות יט, ג) "כה תאמר לבית יעקב אלו הנשים"
ובזכותם יגאלו.
כשה' פונה למשה רבינו להכין את עם ישראל
למתן תורה, הוא מורה לו לפנות אל העם כ"בית יעקב" ובני ישראל".
חכמינו מגלים לנו כי בית יעקב אלו הנשים. אם כן, לעתיד (שכנראה כבר הולך ומתגלה אל
מול עינינו ב"ה) כשכח הסגולה הישראלי ילך ויתגלה – הנשים הן הנה שיובילו את
התהליך. אמנם יהיו משברים רוחניים, קשיים וחוליי גלות בגוף וברוח, אבל הכח הנשי
הוא זה שיסלול את הדרך לקרבת ה' וממילא לגאולה שלמה.
