בס"ד
אל תהיה הפכפך! / לפרשת
האזינו / מתורת רבינו שמואל טייב זצ"ל
בשירת התוכחה של משה
רבינו, זמן קצר לפני לכתו לבית עולמו, הוא מעביר על עם ישראל את הביקורת הבאה (לב,
כ):
...כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת
הֵמָּה בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם:
מהן התהפוכות המתרחשות
על ידי עם ישראל? כותב רבינו (אות ז):
המכוון אצלי בזה, והוא
במה שנודע כי לעבודת ה' יצטרך האדם להשתמש בשני דברים הופכיים, והם הקור והחום:
שבבוא יצרו להסיתו לעבור על אחת ממצוות ה' אשר לא תעשינה ישתמש בקור לקרר את עצמו
לשבת במנוחה לבל יעשה מאומה רע, ובבואו להסיתו לבטלו ממצוות עשה ישתמש
בחום לחמם את עצמו ולטרוח בכל כוחו לקיים מצות ה' ולהתרחק בכל היכולת מהעצלה
והרפיון.
קור וחום הינם שני
הפכים. הם קיימים גם בנפש האדם: הקור המבטא עצלות והימנעות מפעולה, והחום המבטא
תנועה זריזה. אדם צריך להשתמש בכל כח במקום הנכון: אם נקרית לפניו עבירה, ישתמש
בקור ויימנע מלעשותה. אם מזדמנת לו מצווה –יחמם עצמו ויזדרז לעשותה.
אולם ישנם רשעים הפועלים
בדיוק להיפך, כדברי הרב עזריה פיג'ו זצ"ל, בספרו בינה לעיתים:
וכמ"ש הרב
"בינה לעתים" מה שכתב החכם במשליו (משלי כב, ה) "צינים פחים בדרך עיקש
שומר נפשו ירחק מהם", ירצה, כי הנה אלה רשעים...הם את הישרה יעקשו, כי ישתמשו
בקור בקיום מצוות עשה לבלתי קיימם, ויאחזו במידת העצלה והרפיון וישתמשו בחום לעבור
על הלא תעשה, לזה הזהיר שלמה לאמר כי שומר נפשו ירחק מהם.
עיקש, ההולך בדרך הפוכה
ממה שראוי ונכון, הוא הרשע ממנו יש להתרחק. מי שרוצה לשמור על נפשו לבל תיפול
בעבירות, ולמען תתעלה במצוות, ירחק ממי שמהפך את הדרך הראויה והנכונה. וזו המשמעות
בפסוק שלנו:
...וזה כוונת אומרו "כי
דור תהפוכות המה" ירצה, כי ברוב אוולתם שגו להשתמש בשני ההפכים האלה בדרך עקש
ואת הישרה יעקשו להשתמש בהם בדרך לא טוב ולזה קרא אותם דור תהפוכות.
תלונת משה היא על אותם
המשתמשים בכוחות שנתן להם ה' לצורך הפוך מהצורך הראוי והנכון.
רבינו מביא משל נאה
לעניין:
משל לסוחר, שבעת שהיה מחוץ
לבית הגיע לביתו קונה עשיר שבא לבצע אצלו רכישה גדולה. כאשר לא מצא את מבוקשו פנה
לדרכו ורכש מסוחר אחר. כאשר בא הסוחר לביתו ושמע את הדבר מאשתו – כעס עליה כעס רב
מדוע לא באה לקרוא לו! והורה לה מכאן והלאה שאם מישהו מחפש אותו – תזדרז ותקרא לו.
לאחר כמה ימים הגיע בעל חובו של אותו סוחר, ושוב הסוחר לא היה בבית. זכרה אשתו את
הוראתו וקראה לסוחר ממקום המצאו. כאשר הגיע הסוחר במרוצה וראה כי מדובר בבעל חובו
בערה בו חמתו על אשתו...אמר לה: כשהיה צריך להזדרז – התעצלת, וכשהיה צריך להתעצל –
הזדרזת?
ועל זה מסיים הרב:
כן הדבר הזה ברשעים: כי
במקום שיש להם ריוח בדבר בשמרם מצות ה' משתמשים בעצלה ורפיון, ובמקום הפסד - הם
ממהרים וקמים כארי וכלביא לעבור את פי ה' אלוהיהם.
נלמד נא כולנו לרכוש את
מידת הזריזות וההתלהטות כאש לעשות מצוות עשה, ולהיות קרים כקרח ועצלים בבוא אלינו
פיתוי לעבור חלילה על מצוות לא תעשה.
