ארבע לשונות של מידות טובות / לפרשת וארא / משך חכמה
כולנו גדלנו על כך שארבע כוסות של יין קשורות ורומזות לארבע לשונות
של גאולה. התוכן של הראיה הזו הוא, להתבונן במהלך ליל הסדר בתהליכיות של הגאולה.
אין היתכנות למצב בו עוברים בבת אחת מהיות עבדים, להיות אומה חזקה בארצה. מעבר חד
מחושך לאור גורם לעיוורון חלילה.
אמנם המשך חכמה מעמיק עוד צעד פנימה, ומראה לנו כי מדובר גם על
תהליכים אנושיים ותפיסתיים בגאולה, וכך דבריו (בפרק ו):
ד' כוסות כנגד ד' לשונות של גאולה: - והוצאתי, והצלתי, וגאלתי,
ולקחתי, (ירושלמי, ערבי פסחים הלכה א). כוס ראשון קידוש, דישראל מקדשי זמנים,
...ואימתי? כשהם קדושים. וסמך "קדושים תהיו" לעריות, שבכל מקום שאתה
מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה. וגדולים ממלאכי השרת, ... שלכן יתכן "והוצאתי", ...
ההוצאה ממצרים מתאפשרת אם שומרים על גדרי קדושה. זה שלב ראשון.
"והצלתי": יתכן להציל כשנכרי
רודף אותם, ומציל אותם מן הגייס, אבל לא כשהם רודפין זה את זה, ... וזה רומז אל
כוס ברכת המזון, שעיקר המלשינות הוא בא מהעדר האמונה בהשגחה, ...וברכת המזון הוא
שמאמין שכל אחד ניזון מהשם יתברך, ...
כדי לאפשר הצלה, יש להרבות את האחווה. כי אם שני יהודים רבים חס
וחלילה – לטובת מי מבניו יתערב ה'?
"וגאלתי": הוא שעבד רוחו שפלה,
... וזה מצד שאינו מרגיש יחס אבותיו, ... והן "לא שינו שמותיהן", ...וזה
רומז על הכוס השני, שאומרים עליו חצי ההלל הראשון, שמיוסד על זכרון יחס האומה
מאבותיה וזכרונותיה הקדומות.
כדי להנצל למצב עתידי עם תחושת המשכיות והמשכת מורשת, יש לזכור
מאין באת, מה שורשיך. כשתה מרגיש רצון עמוק להיות חוליה חזקה בשרשרת, אתה פתוח
לתיקונים ושנוי מצב.
"ולקחתי אתכם לי לעם": זה 'שלא
שינו את לשונם', שהיו מקוין להגאולה וללאומיות העתידה. ...וזהו חצי ההלל השני,
שמיוסד על הלאומיות העתידה, שעל זה נאמר (תהלים קח) "מן המצר וכו".
הלשון – יש בה עניין ותוכן לאומיים. לעם ישראל יש חלום ורצון להיות
עם, אז הם שומרים על לשונם.
ארבעת הדברים הללו, הקדושה הלאומית, האחווה, השורשיות המשפחתית
וחזון הלאומיות, המכוונים כנגד כוס ראשונה, שלישית, שניה ורביעית – הם המודלים שגם
עלינו לאמץ בבואנו לקדם תהליכים גאוליים באומה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה