דרכי קניית אורה זו תורה / לפרשת תצווה / מתורת ר' רחמים חי חוויתא הכהן זצוק"ל
שלמה
המלך מלמדנו "כי נר מצוה ותורה אור". התורה נמשלה לאור. שמן הזית נמשל
לחכמה בכמה ממקורות חז"ל. יסוד זה מוביל את רבינו למצוא רמזים לדרכי קניין
התורה – מתוך הציוויים על שמן המאור שבמקדש (מנחת כהן, כז,כ. נמנה רק חלק מהתכונות
במסגרת זו):
ויקחו
אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד – יש לפרש דרך דרש, כי התלמיד-חכם נמשל
לשמן זית, כמו שהשמן הוא יוצא מן הזית כשהוא מר, כך התורה אינה מתקיימת אלא בבני עניים [שחייהם מרים) כמו שכתוב "הזהרו
בבני עניים שמהם תצא תורה", והוא צריך שיהיה עניו, דכל המתייהר חכמתו מסתלקת ממנו.
יסוד ראשון בקניין תורה הוא הענווה.
ענווה באה פעמים רבות מתוך מרירות של קשיי החיים. החכמה יוצאת אחרי סחיטה ומרירות.
דבר זה מצוי לצערנו במידה גדושה יותר אצל בני העניים. כך גם מי שמצבו הכלכלי שפר
עליו, עליו להיות בעל ענווה. מה הרמז?
וזהו "ויקחו אליך" (אל משה)
בדומה לך, שיהיה בו מדת הענוה.
משה עצמו הוא הרמז: ענוותנותו היא
המודל והסמל לרכישת התורה.
תכונה שניה:
גם אמרו רז"ל "כל שיראת חטאו
קודמת לחכמתו - חכמתו מתקיימת, וכל שאין יראת חטאו קודמת לחכמתו - אין חכמתו
מתקיימת". וזהו "זך", שיהיה זך ונקי מן החטא.
תורה אינה ידע אקדמי, המנותק מההדרכה
לחיי היומיום. הבסיס לקניין התורה, הוא ההתרחקות מן החטא, ומתוך הנקיון הזה, יש
לתורה על מה לחול.
תכונה שלישית:
גם אמרו ז"ל "אין התורה
מתקיימת, אלא במי שממית עצמו עליה", וזהו "כתית למאור", שע"י
שמכתת עצמו, ומצער עצמו ופורש מתענוגי העוה"ז, זוכה להשגת התורה הנקראת אור
כמו שאמר הכתוב "ותורה אור".
השואף לדבוק בתורה ולעלות במעלותיה,
חייב לוותר על הנאות העולם. הן מבחינת זמן, והן מבחינת היכולת לחוש עונג רוחני
עדין יותר מהעונג הפיזי, החומרי.
תכונה רביעית:
וגם צריך הת"ח להתמיד בלימוד
התורה...וזהו "להעלות נר תמיד".
ההתמדה היא הכלי המעשי ביותר להצלחה
בלימוד התורה, ולהפכה לקניין בנפש. הנר במקדש היה תמידי, והלימוד של תלמיד החכמים,
חייב להיות תמידי. ההתמדה חוקקת בנפש את דברי התורה, ואת עצם החשיבות של חיים
המוארים מתורה. היצמדות לתורה כאוויר לנשימה, ומזון לגוף.
פורים הוא החג בו עם ישראל מקבל את
התורה מחדש, מתוך רצון. "הדור קבלוה בימי אחשורוש". חז"ל מלמדים
שהיתה התעוררות מיוחדת בעניינים מסויימים (מגילה דף טז עמוד ב):
"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון
ויקר", אמר רב יהודה: "אורה" - זו תורה, ..."שמחה" - זה
יום טוב,..."ששון" - זו מילה,..."ויקר" - אלו תפלין,...
במצוות אלה ישנה התחייבות והתקשרות
מחודשת בין ה' לישראל. התחזקות שבאה מתוך השמחה על הנס העצום שנעשה להם. ההצלה
המופלאה.
שנזכה לחדש גם אנו את הברית והקשר עם התורה ונותנה. קשר של אהבה אמיתית ועמוקה, המביאה אור ושמחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה