יום שלישי, 3 בינואר 2023

נפלה נא ביד יוסף...

 נפלה נא ביד יוסף... / לפרשת ויחי / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל

לאחר קבורת יעקב אבינו מתעורר החשש של האחים מפגיעתו של יוסף אחיהם (נ, טו):

וַיִּרְאוּ אֲחֵי-יוֹסֵף, כִּי-מֵת אֲבִיהֶם, וַיֹּאמְרוּ, לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף; וְהָשֵׁב יָשִׁיב, לָנוּ, אֵת כָּל-הָרָעָה, אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ.

מפרשים רבים עומדים על השימוש הלא ברור במילה "לו", שמשמעותה הרגילה היא "הלואי". וכי הם רוצים להפגע?

רבינו מסביר זאת על פי המדרש (חלק ג, אות ב):

איתא במדרש: "והשב" - זה יוסף, "ישיב" = זה עשו. ע"כ.

ישנו מדרש (מובא בספר פרשת דרכים, ולא ידוע מקורו) המסביר את כפילות הלשון של האחים "השב-ישיב", כשתי אפשרויות של תשלום חובם: או על ידי יוסף, או על ידי עשו. מה עניין עשו לכאן?

ויש לפרש "לו ישטמנו יוסף" הכוונה הלואי שישטמנו יוסף, כדי לגבות את חובו ממנו ויתכפר לנו עווננו, על ידי ש"ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אותו", כי אם לא ישיב לנו יוסף גמולנו אז "ישיב" לנו "עשו" - זה הקיסר שהרג עשרה הרוגי מלכות בשביל עון מכירת יוסף כנודע.

ישנו תג מחיר שיכול להיגבות על ידי אחיהם יוסף, וישנו תג מחיר קשה הרבה יותר שעלול ח"ו להיגבות על ידי הגויים. עשו במקרה הזה. ברור הדבר שישנה עדיפות להענש על ידי האח, שכן רחמיו מרובים יותר, מאשר להיענש על ידי הגויים, שאין גבול לאכזריותם.

וזהו שאומר המדרש "השב" - זה יוסף, "ישיב" - זה עשו, כלומר ממה נפשך אנו חייבים ללקות וגמולנו ישוב בראשנו, אם מיוסף אם מעשו, ולכן הלואי שיהיה זה מיוסף ולא מעשו.

אכן האחים משתוקקים לעונש מיוסף! "הלוואי ישיב לנו!"

לצערנו יוסף לא הענישם והדבר אכן התגלגל לעשרת הרוגי מלכות שסיפורי הריגתם מסמרי שיער וקורעי לב, כאכזריותו של עשו הרשע וצאצאיו.

האחים מנחילים לנו את ההבנה כי כאשר חייב להיות עונש, רצוי שיהיה בדרך של רחמים. כך גם יאמר דוד לגד (שמואל ב, כד, יד):

 וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-גָּד, צַר-לִי מְאֹד; נִפְּלָה-נָּא בְיַד-ה' כִּי-רַבִּים רַחֲמָו, וּבְיַד-אָדָם אַל-אֶפֹּלָה.

שנזכה לגאולה בחסד וברחמים במהרה, אמן

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המן - אוכל שמאפשר ניסיונות

המן – האוכל שמאפשר את הניסיון / לפרשת בשלח / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל לאחר החוויה המרוממת של שירת הים, המציינת את טביעת המצרים וא...