טעמי מצוות – לחפש או לברוח? / לפרשת שמיני / מתורת רבינו רחמים חי חוויתא הכהן זצוק"ל
האם יש לנו יכולת להבין את טעמן של המצוות? ידועה
החלוקה בין משפטים לחוקים. משפטים הן מצוות, שטעמם מובן בשכל אנוש, ואילו החוקים –
לא. האם עלינו לחפש טעמים למצוות בכלל? ואם כן – כיצד עלינו להתייחס לטעמים
שגילינו? רבינו מוצא רמז לכך בפרשתנו (ויקרא, ט,ו):
זה
הדבר אשר צוה ה' תעשו וירא אליכם כבוד ה'. אפשר לפרש על פי מה שכתב הרב עוד יוסף חי ז"ל דצריך האדם ליתן טעם שכליי לכל מצוה ומצוה כדי שיקיימנה בשמחה אך לא
יחשוב שזהו עיקר הטעם של אותה מצוה שאם ח"ו יתבטל אותו טעם תתבטל המצוה אלא
יצרף לזה ג'כ הקבלה והאמונה ואז יתהלך בדרך טוב שאין בו שום חשש,
רבינו
מביא יסוד מהרב המחבר "עוד יוסף חי". הוא טוען שהדרך הנכונה, אינה לא
התעלמות מן הטעמים, ולא הסתמכות עליהם כוודאות. טעמי המצוות נותנים טעם וחיות
למצוה ולקיומה, והקבלה של המצוות בפשיטות ובתמימות משמרת את המחוייבות מעל כל טעם
והגיון. לעומת זאת:
אבל
אם יחזיק באמונה לבד וכן אם יחזיק בחקירה ודרישה לבד יש לחוש ע"ש.
אם
האדם קנאי לטעמיו, הרי שהקרקע יכולה להשמט תחת רגליו אם טעמו יידחה וייסתר.
ומאידך, אם יפעל ללא הבנת טעם כלשהו, הרי ששמחתו ומשיכתו למצווה עלולות להחלש מאד.
והדבר רמוז אצלנו:
וזהו
"זה הדבר" - המצוות והמעשים טובים צריך לאחוז בשני דברים, א) "אשר
צוה ה' " - מצד הקבלה והאמונה. ב) "תעשו" - לשון תיקון כמו
"ועשתה" את צפרניה, ר"ל שתחפשו בכל מצוה ומצוה ליתן בה איזה טעם
שכליי.
אמנם
פשט הפסוקים מדבר על הציוויים הקשורים לבניית המשכן וחנוכתו ביום השמיני, אולם על
דרך הרמז, מוצא רבינו הדרכה לכלל מצוות התורה: מצד אחד "ציוה ה' " – זו
הוראה מלמעלה ואין להרהר ולערער אחריה. יחד עם זאת "תעשו", שהרב מחדש
לנו פירוש: עשייה הינה תיקון. עליך לתקן את המצווה כפי יכולתך, בעיטור על ידי
טעמים המתקבלים על הדעת ומשמחים את הלב. והתוצאה המבורכת בעזרת ה' תגיע:
ואז
"וירא אליכם כבוד ה' ", שתהיו
הולכים בדרך נכוחה המאושרת בעיני הקב"ה ותשיגו עולם שכלו טוב ליהנות מזיו
השכינה.
כבוד ה' מתגלה דרך קיום המצווה באופן המשולב
הנ"ל, וישנה עליה.
לאור החידוש במילה "עשייה" בהקשרים
כאלה, מסתבר שרעיון זה נמצא בעוד מקומות:
ובזה
יובן כוונת הכתוב "למען תזכרו ועשית'ם את כל מצוותי". לשון תיקון כנזכר
לעיל, לתת טעם שכליי על כל מצוה ומצוה; "והייתם קדושים לאלהיכם" מצד
הקבלה והאמונה. וכן יפורש בזה ג"כ כוונת הכתוב (לקמן כב, לא) "ושמרתם
מצותי ועשיתם אותם אני ה' " והרי הוא כמבואר.
העשייה מופיעה כמה וכמה פעמים ליד שמירת המצוות.
במקומות אלה הרמז זהה: עליך לתת דעתך לאופן קיום מצווה, שמחה מצד אחד וקבלת עול
מלכות שמים מאידך. חיוניות ומחוייבות.
שנזכה לעשות מצוות ה' מתוך אהבה יראה ושמחה.
שבת שלום
רועי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה