חירות קשה ועבדות מרוממת / לפרשת בהר / מתורת רבינו רחמים חי חוויתא הכהן זצוק"ל
הפער בין הערכים שהובילו את המציאות
בעבר לבין הערכים המקובלים היום, מייצר לא מעט שאלות. סוגיית העבדות היא אחת
מהסוגיות הללו. עבדות היתה דבר הברור מאליו בעבר. העולם המודרני רואה בכך פגם
מוסרי, ואילו מהתורה נראה כי השיעבוד של העבד הכנעני הוא לכתחילאי, והוא אף עובר
בירושה, משל היה חפץ, חלילה.
על אתגר זה עומד רבינו במנחת כהן:
(כה, מד) מהם תקנו עבד ואמה. רבים תמהו
איך תורתנו הקדושה ציותה לנו לקנות עבדים, והנה בזמן הזה הסכימו כל האומות לבטל
מסחר זה שהוא נגד האנושיות! והמתבונן יראה דאין מקום לקושיא זו, כי בזמן ההוא היו
העבדים נמכרים בכל העולם ואם לא יקנה ישראל יקנה זולתו מן האומות
תשובת רבינו היא, שאכן נקודת המוצא היא
שמדובר על המציאות הרווחת: כל העולם סחר בעבדים. השאלה לא היתה "האם
ייקנו", אלא "מי יקנה"? ופה, כך מחדש לנו רבינו במבטו, אנחנו
משמשים כמושיעים לאותם עבדים. מדוע?
ולכך ציותה תורה לישראל לקנות שעל ידי
זה הוא מפרישו מן העבודה זרה, וגם יהיה חייב בכל המצוות שהאשה חייבת בהם, והרי הוא
מכניסו תחת כנפי השכינה, ואם אח"כ ישחררנו יהיה ישראל גמור, ונמצא דטובה גדולה
הוא עושה עמו במה שקונה אותו.
גוי שנקנה כעבד: א. מופרש מעבודה זרה,
שהיא שחיתות ורשעות תיאולוגיות ומוסריות גם יחד. ב. מתחיל קשר של מצוות עם
הקב"ה, ומעלה את עצמו ומעשיו. ג. כשישוחרר – יסיים תהליך גיור, ויהיה כבן
ישראל!
יוצא לפי זה, שדין העבדות הוא מעין
הרחבה, של השליחות האוניברסלית של אברהם אבינו, "ונברכו בך כל משפחות
האדמה". משימה של הבאת ברכה לאנושות, לא רק באופן של הדרכה תורנית חינוכית
ישירה.
אם כך – אולי אחרי
ה"סמינריון" הזה, נשחרר אותו? מה הגבול?
ומה שלא נתנה תורה גבול לשחררו, ואדרבא
ציותה "לעולם בהם תעבודו", "והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם",
משום שהעבדים הם פרוצים בגזל ובזנות כידוע, בכמה דוכתי (=מקומות, סוגיות) בגמרא,
ולכן יש לחוש שכאשר ישתחררו יעשו מה שלבם חפץ, וילמדו אחרים מהם את מידותיהם
המושחתות, לכך ציותה תורה שיהיו תמיד תחת מרות האדון הם ובניהם, שהטבע שבאב מוריש
אותו לבניו,
התלמוד אומר שישנן תכונות אופי קשות
המוטבעות בבני כנען. באחת הסוגיות, הדבר מתואר באופן, שכאילו כנען השביע את בניו
להיות מושחתים! התכונות הבולטות לרעה הינן גזלנות ופריצות. אם הן תצאנה כאשר
התיקון טרם הוטבע, המחיר עלול להיות כבד: דוגמא והשפעה רעים ביותר. המרות והשליטה
של אדון ראוי, חוסמת את הצדדים הרעים מלהופיע, וממשיכה את תהליך ההטמעה של חיי
עבודת ה'.
ומתי זה ייגמר? ה' יתברך, הבוחן כליות
ולב, יברר לנו מתי הגיע הזמן:
וכאשר יתוקנו יזמין להם הקב"ה
איזה סיבה לשחרורם, כמו שמצינו ברבי אלעזר, שחרר עבדו להשלימו למנין וכיוצא בזה.
התלמוד בברכות מספר על מקרה בו ר'
אלעזר היה צריך מנין, והיה חסר אחד. ר' אלעזר שחרר את עבדו הכנעני, ובכך הוא נעשה
יהודי שלם, והצטרף למנין. רבינו רואה בזה מעין סמל: העבד הכנעני הזה, תיקן דרכיו,
ומעתה הוא יכול להצטרף לכלל ישראל בכל. מעשה המבוטא בהשלמת מנין. כך יזמין
הקב"ה מצבים, שיגלו כי אכן המציאות הגיעה לתיקונה.
נראה כי רבינו רואה בתהליך היציאה של
העולם מעבדות, בשורה של עליית קומה בישרות ובמוסריות בעולם.
שבת שלום,
רועי
לעילוי נשמת תלמידי אהובי, ר' יהונתן
חברוני זצ"ל,
שנספה באסון מירון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה