לכל איש יש שם, גם לבלעם... / לפרשת בלק / אור החיים הקדוש
נאומי בלעם מלאי הוד, חיצוניותם נוטפת הערצה, אך
תוכם רצוף מחשבות הפוכות בתכלית.
מעבר לתוכן הברכות, יש לשים לב גם לפתיחות
ולהקדמות של הנאומים. בנאום האחד שלפני האחרון, אומר בלעם (במדבר פרק כד, ג-ד):
(ג) וַיִּשָּׂא מְשָׁלוֹ וַיֹּאמַר נְאֻם בִּלְעָם בְּנוֹ בְעֹר
וּנְאֻם הַגֶּבֶר שְׁתֻם הָעָיִן: (ד) נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל אֲשֶׁר מַחֲזֵה
שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם:
מה העניין לתאר את עצמו, את אביו, את מצבו
הגופני, ואת מעלתו?
השבוע ביום ה' צויין יום ההילולא של רבנו אור
החיים הקדוש, ר' חיים בן עטר, שכמעט כל שבוע אנו נהנים מעומק ראייתו וחדשנות
פרושיו. גם השבוע נמשיך בקו מחשבתו, וכך הוא כותב:
עוד ירצה בהעיר למה אמר ג' פעמים נאום ולא הספיק
באחת. אכן לפי שיש בבלעם ג' הדרגות מכוחות הנעלם. א' כח שבא בבריאתו אשר פעל בו
המוליד. ב' אשר קנה בכח מעשיו כי האדם ימשוך לנפשו כחות כפי המפעל ממנו. ג' אשר
הקנהו ה' לסיבה ידועה להיות נביא לגוים כדי שלא יתרעמו האומות כאמור בדבריהם
ז"ל (מדרש רבה ריש פ' זו), ונתכוון בלעם לומר דבריו בהסכמת כוחותיו יחד.
בלעם מציין 3 צירים מרכזיים בבניין אישיותו:
א. אביו: האדם ביסודו מבסס את אישיותו על מה
שרכש ממשפחתו. כך גם אנו , מדי תפילה, פותחים בפניה לקב"ה קודם כל דרך הצינור
המשפחתי, "אלוקינו ואלוקי אבותינו (הביולוגיים, ורק אחר כך) אלוקי
אברהם" וכו'.
ב. הוא עצמו: כמובן, מה שאדם רוכש וקונה בקנייני
נפשו, הוא שלו וחלק ממנו.
ג. המשימות שהקב"ה הטיל עליו: כאן יש נקודת
מבט מחודשת ומרתקת: השיפוט שלנו כלפי האדם היא פעמים רבות לפי מה שנראה
שמגיע לו, אולם אנו רואים מבלעם שישנן מתנות או משימות שהאדם לא מקבל מכח מעשיו ,
אלא מכח התפקיד שהקב"ה מטיל עליו. אדם יכול למשל להיות עשיר, לא כי הוא צדיק
גדול, או מוצלח באופן מיוחד, אלא בגלל שהוא אמור לייצג התמודדות של אדם עובד ה'
מתוך עושר. הוא הדין לגבי בעל ייסורים, בעל מעמד וכו'
כל אחד מאיתנו צריך לאבחן את תפקידו האלוקי,
ולשם מה בא, ומתוך כך לפעול נכון ומדוייק יותר במהלך חייו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה