התפקידים והתכונות הנדרשים ממנהיג רוחני / לפרשת דברים / מתורת ר' משה כ'לפון הכהן זצוק"ל
משה רבינו פותח בסיפור מאורעותיהם
במדבר, ומדגיש כי עצם הנשיאה של העם היתה קשה מאד. הוא מציין את הקושי במילים
הבאות (א, יב):
יב אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי,
טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם.
ישנו קושי לשאת לבד את ניהול העם.
ומה הפתרון?
יג הָבוּ
לָכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וּנְבֹנִים, וִידֻעִים--לְשִׁבְטֵיכֶם; וַאֲשִׂימֵם,
בְּרָאשֵׁיכֶם.
צירוף אנשים נוספים, שיקחו חלק
בניהול העם.
משה רבינו משתמש ב-3 ביטויים,
לציון המטלות: טורח, משא וריב. מה נמצא בכל אחד מהם? ומדוע יש קושי מיוחד דווקא
בשלושתם יחד? מסביר רבינו משה:
לכאורה נראה יוכפל הענין במלות
שונות! ועוד קשה, מה התימא כשישא כל זה לבדו? ונראה לפרש על פי מה שידוע דכל עניני
הציבור נחלקים לשלשה. א') חלקי ההוראה. להשים לכל שואל האסור דהמותר. ובכלל זה
ללמד התלמידים תורה ודרכי ההוראה. ב') חלקי צרכי ציבור. הגשמיים והרוחניים שאין
להם תובעים לנהלם בעניניהם הכלליים. ובכלל זה מה שהוא מצוי והווה, לחוות לשואל
דעתו ועצתו. גם בעניניו הפרטיים שאין בהם הוראה ולימוד. ג') לדון בין אדם לחבירו
התובע והנתבע, הן דיני ממונות, הן דיני נזקים וכיוצא.
שאלה ראשונה, כנ"ל: לכאורה יש
כאן כפל העניין במילים שונות. שאלה נוספת: מה הקושי המיוחד בנשיאת כולם? כדי להבין
זאת, מפרט רבינו את 3 התפקידים הנדרשים ממנהיג רוחני:
1. הוראת האסור והמותר, והוראת
התורה לתלמידים. בהמשך יוסבר שזה "טורחכם".
2. צרכי הציבור: צרכים פיזיים
וצרכים רוחניים. בכלל עניין זה, נתינת עצה לדורשים אותה. זה "משאכם".
3. מערכת משפטית להכריע בויכוחים
ממוניים בין האנשים. זה כמובן "ריבכם".
זה ההבדל בין המילים, אבל, עדיין,
מה הבעיה להכיל את שלושת התפקידים באיש אחד? רבינו יפרט את תכונות הנפש הנדרשות
לכל אחת המשימות:
והנה כל מעיין ישר יראה כי
קיבוץ כל שלשה חלקים הנזכרים באיש אחד קשה מאד. אם מצד ההתנגדות במדות הנחוצים לכל
חלק. כי חלקי ההוראה והלימוד לתלמידים דורשים מידה ממוצעת בין מדת האריכות אפיים
והסתר היושר בלב, למדת הגבורה והגילוי. וחלקי צרכי ציבור יותר דורשים מדת האריכות
אפים והסתרת היושר בלב לבל יעמדו המקלקלים נגדו. וחלקי הדין והמשפט דורשים מדת
הגבורה ואומץ לב עם התגלות היושר וביאורו.
ללימוד תלמידים יש למצוא את המיצוע
בין תכונת הסבלנות, לשאת כל תלמיד ממקומו, אך מצד שני "לנער" כשצריך.
יתרה מזו, חינוך דורש לעיתים צורך להסתיר את מגמותיך, כדי לבנות בתלמיד קומות
בצורה נכונה. אולי הרב מתכוון גם לכך, שחלק מהדידקטיקה, היא שימוש בשאלות מטעות,
כדי לגרום לתלמידים לדייק ולתקן. אולם, מצד שני, על המחנך להיות איש אמת ויושר,
ולגלות את טעמיו.
לייעוץ והדרכת הציבור, יש ללכת
לקצה של הסבלנות. הנעת ציבור היא מהלך לטווח הארוך. עוד, שהנהלת ציבור דורשת
לעיתים אסטרטגיות של שמירת תוכניות בסתר, כדי למנוע שיבוש והרס שלהן.
להדרכת משפט צדק, יש להיות קשים
כארז, להתמודד עם כל דבר וכל אחד, ולהסביר מהי האמת שבסיפור, ומה האמת שבפסיקה
ההלכתית.
להחזיק את כל אלה, תכונות הנוגדות
זו את זו, זה אתגר אדיר.
ואם זה נחוץ לכל קהל ישראל, כל שכן
קל וחומר בהיות הדברים הנזכרים בכללותם ופרטותם לכל כללות ישראל ששים ריבוא. ולזה
מתמה משה רועה ישראל ואמר "איכה אשא לבדי טרחכם", נגד חלקי ההוראה
ולימוד התלמידים שצריכים טורח רב. "משאכם", נגד חלקי צרכי ציבור.
"וריבכם", נגד חלקי הדין והמשפט. והיות אלו מכל ישראל, ואנכי לבדי הוא
דבר קשה למאד, ולכן "הבו לכם אנשים חכמים" וגו' להקל המשא.
אם בקהילה מקומית זו או אחרת ישנן
דרישות אלה, בודאי ובודאי האתגר עצום עד בלתי אפשרי לעם ישראל בכללותו, וזה מה
שקורה למשה, המבקש סיוע של אנשים חכמים ונבונים, לסייעו בניהול העם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה