אתגרי המנהיג ופתרונותיהם

אתגרי המנהיג ופתרונותיהם / לפרשת דברים / מתורת רבינו רחמים חי חוויתא הכהן זצוק"ל

חומש דברים הוא רצף סיכומים של משה רבינו. סיכומים בהם הוא מזכיר לעם את האירועים המכוננים מהמדבר, ואת הלקחים והמוסר שיש ללמוד מהם. בתחילת דבריו, הוא כבר מציג את הקושי שאיתו הוא נאלץ להתמודד (א,ט-יב):

) ט) וָאֹמַר אֲלֵכֶם, בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר:  לֹא-אוּכַל לְבַדִּי, שְׂאֵת אֶתְכֶם...(יב) אֵיכָה אֶשָּׂא, לְבַדִּי, טָרְחֲכֶם וּמַשַּׂאֲכֶם, וְרִיבְכֶם.

עם ישראל דורש הדרכה נכונה, וכדי לתת אותה – יש להעזר במומחים לעניין. מסביר זאת הרב:

(א, יב) איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם, הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם. הנה מלאכת מנהיג ישראל ורועה צאן קדשים היא בשלשה דרכים,

הרב יסביר לנו כי יש קשר בין המשימה העומדת לפני המנהיג, ובין הפתרון המוצע. בין "טורח, משא, ריב", לאנשים "חכמים, נבונים, ידועים". שלושה אתגרים – ושלושה פתרונות:

א) להודיע להם את דבר המשפט האסור והמותר, ובכלל זה, להוכיח אותם בדרכי ה'. וכנגד זה אמר "טרחכם", שיש טורח רב ללון בעומקה של הלכה, ולברר וללבן את ההלכה. וכנגד זה אמר "הבו לכם חכמים", בחוכמת התורה, להבין ולדעת האסור והמותר.

האתגר הראשון – חינוך. לדעת דרכה של תורה: מה לעשות, כיצד לפעול, מהו האסור ומהו המותר. אם ישנן תקלות ונפילות – לדעת להחזיר את האנשים לדרך הישר. לצורך כך צריך להיעזר באנשים חכמים, המוכנים לטרוח במציאת הדרך הנכונה.

דבר שני:

 ב) לדון בין איש לרעהו ובין איש לאשתו בדיני ממונות - ולזה מלבד החכמה, צריך גם להיות משכיל, להבין דבר מתוך דבר, להרגיש ברמאות בעלי הדין, שלא יטענו שקר (ואז גם שידון כפי ההלכה על כל פנים אין זה דין אמת אלא דין מרומה)... ולזה אמר "משאכם" - כי הוא משא כבד, להבין ולהשכיל ולהרבות בחקירות ודרישות היטב, שלא יטענו שקר.

אתגר שני – משפט צדק. אין די במערכת משפט. יש צורך במערכת משפט חדה ופקחית, שתתאמץ להוציא כל דין לאור האמת, גם על ידי הכרת ובירור העובדות, אולם לא פחות מכך, בעיון חודר המונע דרך של הערמה של הדיינים.("דין מרומה", זהו מושג הלכתי, המתייחס למשפט שמתנהל טוב מבחינה פורמלית, אולם הדיינים מרגישים שמשהו לא כשר שם. אסור לדיין לפסוק את הדין במקרה כזה, כי אין כאן צדק). זהו ה"משא" – עול הצדק הכבד. ולזה צריכים "נבונים", המוציאים דבר מתוך דבר.

דבר שלישי:

 ג) לדאוג בעד צרכי העם בדברים כלליים, ולזה אמר "וריבכם" על דרך "וירב העם עם משה", "מה תריבון עמדי", שהיו מריבים עמו בשביל צרכיהם, ולזה צריך מי שהוא בעל מדות טובות שיהא סבלן וגם רחמן ובעל רגש.

אתגר שלישי – צרכים פיזיים. זה רמוז במילה "ריב", כפי שמצאנו בכמה ויכוחים עם משה, על עניינים חומריים. מי שיכול לענות על צורך זה, הם אנשים בעלי מידות טובות, נעימים וסבלנים. אלו הם ה"ידועים לשבטיכם".

אמנם כאן מתעורר קושי מיוחד, שלא קיים בחכמים ובנבונים:

והנה בתנאי החכמה נוכל לנסות בזמן מועט אם הוא חכם, אבל בתנאי המדות - אי אפשר לנסות בזמן מועט, אלא צריך שיהא ניכר ונודע מזמן רב שיש לו מדות טובות, ולזה אמר כנגד זה "וידועים לשבטיכם", שנודעים לכל במדותיהם הטובות הנצרכים לרועה ישראל, ואז "ואשימם בראשיכם".

במבחן אחד, נוכל לבחון את רמת החכמה של המועמד. אולם, כיצד נאתר אדם בעל מידות? הרי לשם זה יש לעמוד על טיבו של אדם לאורך זמן? לכן מבקש משה רבינו "ידועים לשבטיכם". ידועים בשבטים כבעלי מידות טובות ונאצלות, שיוכלו להיות משען לנזקקים לעזרתם.

אם נמצא אנשים עם תכונות אלו, "ואשימם בראשיכם", הם אלה שייבחרו להוביל את העם, ולצלוח את משבריו.

ויהי רצון שנזכה למנהיגות אמיתית הדואגת לחינוך לתורה, למשפט צדק, ולרווחה לנזקקים.