דברי אמת או הרהורי הלב?

 דברי אמת, או הרהורי הלב? / לפרשת וישב / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל

אחי יוסף אינם אוהבים את סיפורי החלומות שלו. הם נוזפים בו (לז, ח):

וַיֹּאמְרוּ לוֹ אֶחָיו הֲמָלֹךְ תִּמְלֹךְ עָלֵינוּ אִם-מָשׁוֹל תִּמְשֹׁל בָּנוּ...

רבינו עומד כאן על שאלה שעמדו בה כבר הקודמים לו: מדוע ישנה כפילות לשון בדברי האחים: גם "המלוך" וגם "משול"? מה רצו האחים לומר בכך? האם יש בכך רק תמיהה כפולה? מבאר רבינו (אות ח):

עיין להרב אדרת אליהו ז"ל ולהרב דברי שאול ז"ל, מה שפירשו בכפל הלשון. ונראה לפרש על פי מה שכתב הרב מדבר קדמות ז"ל (מערכת י' סימן ח"ן), דיוסף היה יודע לעשות משלים כדי שיוכלו בני אדם לעמוד בפשט דבריו, כמו שהיה עושה שלמה המלך ע"ה. ע"ש.

הרב חיד"א כותב כי אחד מגילויי החכמה של יוסף היה במשלים. הוא ידע להסביר מידע עמוק באמצעות משלים, כשלמה המלך בשעתו. וזו לשון הרב חיד"א (מדבר קדמות מערכת י אות נח):

יוסף הצדיק ע"ה היה בקי מאד בחכמות והיו שגורות אצלו והיה יודע לישא וליתן בפלפול גדול והיה יודע לעשות משלים כדי שיוכלו לעמוד בני אדם בפשטי דבריו כמו שהיה עושה שלמה הע"ה וז"ש רז"ל צפנת פענח...

והנה מצאנו כלל בענייני חלומות: פעמים רבות אדם חולם על הדברים שבהם היה טרוד במהלך היום:

והנה נודע [ברכות דף נ"ה ע"ב] כי המהרהר ביום על איזה דבר נדמה לו אותו דבר בחלום, כמאמר הכתוב [דניאל ב, כט] "רעיונך על משכבך סליקו".

אחיו של יוסף שהכירו את יכולתו הרבה בתחום הזה, לעגו על חלומותיו. הם הניחו כי גם החלומות הללו, הן מהסוג שהאדם מביא על עצמו, ואין בהם שום מסר, בודאי לא אלוהי:

וזהו שאמרו לו אחיו "המלוך תמלוך עלינו אם משול תמשול בנו" - לשון משל ומליצה, כלומר אם המשלת בנו משל להיות אנחנו עבדים לך ואתה מלך עלינו, ועל כרחך נדמה לך אותו דמיון בחלום, התחשוב שהוא חלום אמיתי למלוך עלינו באמת? אין זה רק מהרהור שלך בנו, כי מרוב משליך יוכל להיות שעשית בנו משל וכנזכר,

אחי יוסף לא טוענים לפניו בתמיהה: האם אתה חושב למלוך עלינו? אלא מציבים עובדה: אתה חולם שתמלוך עלינו, כי בודאי הבאת אותנו בתור משל לאיזשהו עניין, ובמשל השתעשעת במחשבה שאנו עבדיך. דבר זה מתחזק בדבריהם גם מעובדה שכנראה היתה כבר ידועה ביניהם אז:

ובודאי שלא תמלוך כי המלכות ליהודה היא.

אתה נכנס לתחום שאינו שלך. המלוכה שייכת ליהודה. חייב להיות אם כן שכל חלומותיך נובעות מדמיונך. לפי ביאור זה, אין דברי האחים כפילות, אלא הסבר שהניח את דעתם לגבי מקורו של החלום.