עליונותה של המחשבה / לפרשת וישלח / מתורתו של רבינו אלטר מאזוז זצוק"ל
(יסודות החידוש הזה המופיע אצל רבינו, נאמרו כבר על ידי רבו, הרב מקיקץ שלי, אולם הרב מעמיק ומרחיב את הדברים)
כרבנים רבים בני ג'רבא, גם רבינו היה עוסק בעניין הסמיכות שבין
הפרשות. מהלך דרשני, המוציא תובנות ועומקים מתוך נקודת ההשקה שבין הפרשיות. רבינו לומד
מהסמיכות את עומק טענת יעקב אל מול עשו:
וישלח יעקב מלאכים לפניו וגו'. ראיתי למורנו הרב
ז'"ל (בספר הקדוש מדרשו של שם) שפירש סמיכות הפרשה, ע"פ מה שכתב הרב כלי
יקר, דכוונת יעקב אבינו במה שאמר "עם לבן גרתי - ותרי"ג מצות שמרתי",
היינו אף על פי שתרי"ג מצות שמרתי,...עם כל זה "עם לבן גרתי", לא
נעשיתי שר וחשוב, אלא גר (צירי)
הכלי יקר כותב שיעקב מנסה לקרר את כעסו של עשו,
בטענה שהברכה לא התקיימה. הוא לא נהיה אדם חשוב, אלא נשאר דייר עראי חסר קרקע.
יעקב אבינו מוסיף הסבר לכך שהברכה כביכול לא נתקיימה:
ועל כרחך צריך לומר, דכיון דכל כוונת אבי היא
לברך אותך, אם כן הכל תלוי במחשבה, ואין הברכות מועילות לי כלום. ולכן אחר שכתב "ויפגעו
בו מלאכי אלהים", דהצדיקים עדיפי ויכולים להשתמש במלאכים, יען כי נשמת ישראל
קדמה לבריאת העולם במחשבה ומחשבה כמעשה.
יצחק אבינו רצה במחשבתו לברך אותך!! ואם תאמר
שהעיקר הוא הת'כלס, ולא המחשבה, אוכיח לך אחרת: מחשבת בריאת עם ישראל קדמה למעשה
בראשית. למעשה נבראו המלאכים קודם, ביום השני לבריאה. למרות זאת, יעקב יכול לצוות
על המלאכים, כפי שראינו בסוף פרשה קודמת. מכאן שמעלת צדיקי ישראל הקודמים במחשבה,
גבוהה משל המלאכים שנבראו לפני האדם, בפועל.
אם כן מצא תשובה להוכיח לעשו שאין לשנוא אותו על
הברכות ...עיין שם.
מכיון שהתורה הניחה ברקע לסיפור את המתח בין
המחשבה והמעשה, רבינו ממשיך את הקו הלאה, אולם הופך את הקערה על פיה: אין כאן
טענות המבקשות רחמים, ומקטינות את ההצלחות, אלא טענות לנכונות ואמת, ואף הצדקה
מוסרית ללקיחת הבכורה והברכה:
ולענ''ד נראה לפי זה לפרש באופן אחר, במה שכתבו
המפרשים ז"ל "תרי''ג מצות שמרתי", היינו אפילו דאיכא (=שיש) כמה
מצות שלא זכיתי לקיימן בפועל, כמו כיבוד אב ואם, או ישיבת ארץ ישראל, אבל מ"מ
"שמרתי", היינו הייתי מצפה ומחכה מתי יבואו לידי לקיימם...ומחשבה כמעשה,...
חז"ל מספרים כי יעקב אבינו אומר לעשו שהוא
הקפיד על קיום המצוות בחרן. הא כיצד? והלא היו מצוות שבהכרח לא קיים? אלא שהוא
"שמר", ציפה מתי יבוא לידו ויקיים. אם כן, כל המצוות קויימו בכוחה של
המחשבה.
וא''כ זהו שאמר "וישלח יעקב מלאכים לפניו",...משום
דנשמת ישראל קדמה במחשבה, והמחשבה יש לה ערך גדול, אם כן, מזה יש ללמוד כי "עם
לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי", גם כי לא קיימתי אותם בפועל.
הרב אלטר מחבר את המלאכים של פרשתנו, לרעיון
הנ"ל: מעלת ישראל על המלאכים, הבאה מעליונותה של המחשבה, מאפשרת ליעקב לתת
הוראות למלאכים. אם כך, הדבר מעיד כי אכן יעקב קיים את המצוות כפי יכולתו, בכוחה
של מחשבה. המידע חשוב ביותר, כי אם יתברר שיעקב אבינו ויתר על המצוות, הרי שלעשו
תינתן הרשות לפגוע בו.
ממילא, לפי היסוד הזה, אנו מבינים כי יעקב מצדיק
את מעשיו לפני אחיו, וטוען כי הכל מגיע לו בדין:
אי נמי (=או גם) יש לפרש, דנתכוון בזה יעקב לומר,
שאין לו לשנוא אותו על שלקח ממנו הברכות וגם הבכורה, שהרי מצד המחשבה, הבכורה
שייכת לו דמחשבתו של יצחק היתה ביעקב תחילה שנולד מטיפה ראשונה כמ"ש בזוהר הקדוש...וא"כ
מהמלאכים ששלח יעקב, משמע דהמחשבה היא עיקר ולכן תדע לך כי "עם לבן גרתי,
ויהי ,,לי" שור וחמור", כל מה שנתברכתי והצלחתי ע"י הברכות, הם שייכים לי ואינם גזל אצלי, כי אני הבכור לפי המחשבה,
ולי ראויים הברכות, ולא לך...
לפי חידושו של רבינו, יעקב אבינו לא מגיע מתוך
התרפסות לאחיו, אלא מתוך עמדת כח מוסרית ואיתנה.
יהי רצון שיזכנו ה' לעמוד על האמת הלאומית שלנו
בעוז וגאון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה