יום שישי, 12 במאי 2023

עבודת החינוך ושכרה

 עבודת החינוך ושכרה / לפרשת בהר / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל

עבודת החינוך היא עבודה מתמשכת, שדורשת המון מחשבה, השקעה והתמדה. שלב ראיית הפירות ההוא לעיתים רחוק מאד, והדבר יכול לגרום לריפיון מסוים במודעות בפעילות המקדמת את חניכינו: ילדינו ותלמידינו.

כל בר דעת מבין כי את הפירות המתוקים אוכלים –בסייעתא דשמיא! – זמן רב לאחר ההשקעה.

רבינו מוצא את היסוד הזה רמוז בפרשתנו (חלק ב אות ג, על כה, ג):

שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה

נראה לפרש על פי מה שאמרו במסכת קידושין (דף ל' ע"א) על פסוק "חנוך לנער על פי דרכו", רבי יהודה ורבי נחמיה, חד אמר משיתסר עד עשרים ותרתין, וחד אמר מתמניסר עד עשרים וארבע. ע"ש. נמצא דבין למר ובין למר החינוך הראוי לבניו של האדם להדריכם בדרך טובה ולשרש מקרבם כל מדה רעה, הוא שש שנים.

בתלמוד ישנה מחלוקת בין ר' יהודה ור' נחמיה מהו הגיל המשמעותי ביותר לעקוב מקרוב אחר חינוך הבן להמשך חייו, האם 16-22, או 18-24 (רש"י שם מסביר גם באופן אחר: שמחלוקתם היא לגבי הגיל בו ראוי לדחוף את הבן לנישואין, עיינו שם). שני החכמים מסכימים שמדובר על טווח של שש שנים.

והנה שדה וכרם רומזים לבניו של האדם, כי כשם שהאדם מאסף משדהו וכרמו תבואה ופירות למזון גופו, כך הוא מאסף מבניו תורה ומצוות ומדות טובות למזון נשמתו וכמאמרם ז"ל (סנהדרין דף ק"ד ע"א) "ברא מזכי אבא". וההנהגה במדות טובות נקראת "זריעה", כי במו שעל ידי הזריעה יגדלו הצמחים והפירות, כך על ידי ההנהגה יזרע ויטע בלב בניו מדות טובות המוציאות פרחים ופירות טובים מתורה ומצוות. והמשרש אחר מדות הרעות של בניו נקרא "מזמר" שהוא דומה למזמר כרמו להסיר ממנו הענפים הרעים המכחישים (=המחלישים) אותו.

בניו של אדם חייבים לכבדו בחייו, אולם גם לאחר מותו. מעשיהם הטובים, יבול חינוכם של ההורים, מזכים את נשמת הוריהם בעולמות העליונים. את פירות שדה החינוך יאכלו הוריהם בעקבות אותה השקעה ומסירות.

והנה ההשקעה היא בשתי בחינות: סור מרע – וזו "זמירה", חיתוך הענפים הרעים, המידות הרעות, ועשה טוב – זו "זריעה", שתילה של מידות טובות בלב הנערים.

וזהו שאמר הכתוב "שש שנים תזרע שדך" - לחנך את בניך בהנהגות ישרות, לכל מר ומר כדאית ליה, "ושש שנים" הנזכרות גם כן "תזמור כרמך" - לשרש אחר מדות הרעות שתראה בהם. ועל ידי זה "ואספת את תבואתה" של השדה וכרם, שהם מצוות ומעשים טובים ומדות טובות של בניך, ותמצא מזון לנפשך בעולם הבא על ידיהם.

כך בעצם מתפרש הפסוק: אם רצונך "לאסוף את תבואתה", לקבל פרנסה לנשמתך גם כאשר אתה לא תוכל לרכוש תורה ומצוות, לאחר מאה ועשרים, עליך להשקיע רבות בחינוך, ובמיוחד בתקופות המשמעותיות של בחירת דרך בחיים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

היד ה' תקצר...מחסד אינסופי??

  בס"ד היד ה' תקצר...מחסד אינסופי?? / לפרשת בהעלותך / מתורת רבינו שמואל טייב זצ"ל אחד מרגעי המשבר הקשים ביותר במדבר, בהם ה...