בס"ד
סוכתי - חופתי! / לחג סוכות / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל
ידועה מחלוקת חז"ל אם הסוכה היא זכר
לסוכות שישבו בהן ישראל בנדודיהם במדבר, או שמא הן זכר לעניי הכבוד. להלכה, פסק
מרן השולחן ערוך שהן זכר לענני הכבוד, ויש להקפיד לזכור זאת בכניסתנו לסוכה.
יחד עם זאת, שאלו רבים מחכמי ישראל, מדוע
דווקא לענני הכבוד נעשה זכר, ולא למן ולבאר?
רבינו מתמודד עם שאלה זו (חלק ג, פרשת
אמור, אות ג, על פרק כג פסוק מג):
למען ידעו
דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל וגו' אני ה' אלהיכם.
סיומת הפסוק "אני ה'
אלוקיכם" לכאורה לא מובנת. מה היא באה לחדש?
כדי להבין זאת רבינו פותח
בדברי רבינו הגאון עוזיאל אלחייך (תונס, המאות 18-19, מחבר הספר משכנות הרועים
ועוד) בשם הרב משה ירמיה הכהן (המאה ה-18, בספרו ברכת טוב):
יש לפרש
במה שכתב הרב חיים וחסד ז"ל (מערתא דדייני דרוש י"ב דף מ"ו ע"ב)
בשם הרב ברכת טוב ז"ל, דטעם מצות סוכה כי בצאת ישראל ממצרים נתקדשו לו יתברך
כדאיתא בילקוט (דברים רבה ג, יב): "הלכה אדם מישראל שקדש אשה מי צריך ליתן
שכר כתב קידושין? כך שנו חכמים הבעל נותן שכר הכתב, שהרי בשקידש ה' יתברך את ישראל
בסיני מי כתב השטר הזה? משה שנאמר "ויכתוב משה את התורה", ומה שכר נתן
לו הקדוש ברוך הוא זיו הפנים שנאמר "כי קרן עור פניו"." עד כאן.
ולכן הושיבנו בסוכה במקום חופה. ע"ש.
הרבנים
הנ"ל מביאים דברי חז"ל שהסוכה היא בעצם החופה בה קידש ה' את ישראל להיות
לו לרעיה. החופה הוא השלב האחרון בתהליך הנישואין, שבו מושלם תהליך הפיכת החתן
והכלה לזוג.
לאור יסוד
זה ממשיך רבינו:
ובזה ניחא
חקירת המפרשים ז"ל (הובאה בספר מדבר קדמות ערך סוכה סימן י"א) למה עשתה
התורה זכר לענני כבוד ולא עשתה זכר למן ולבאר...ולפי האמור אתי שפיר (=בא הדבר
היטב, הדבר מובן) כי זכר ענני כבוד להודיענו שאנו מחוייבים בשמירת התורה והמצוות,
שכבר נתקדשנו ונכנסנו לחופה ומשועבדים אנו לכביכול שהוא כבעל.
הרב
חיד"א הציג שאלה זו וענה בדרכו. רבינו מתרץ לאור ההקדמה: יש חיוב לזכור דווקא
את רגע החופה – ענני הכבוד - שם נוצרה המחוייבות ההדדית שבין החתן והכלה, קודשא בריך
הוא ושכינתיה, ה' וישראל. מסיבה זו אין טעם לייחד מועד ומקום לזכרון ניצחי לשאר
הניסים, שעם כל גודלם העצום, והחסד המופלא שבהם, הם החיו את העם רק לשעתם, בזמן
ההליכה במדבר.
וזהו רמז
הפסוק "למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל" - לומר שעל
ידי שהושבתי את בני ישראל בסוכות שהוא במקום חופה, לכן "אני ה' אלוהיכם"
- ומשועבדים לתורתי ומצוותי וכנזכר.
המילים "אני ה' אלוקיכם" – הם גופא
טעמא של מצוות סוכה! על ידי הסוכה בטאתי את הקשר שלנו, כבעל ואשה, קשר נצחי, מחייב
ומחוייב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה