בס"ד
ר' אלטר מאזוז זצוק"ל
הגאון הרב אלטר (אל-טר=שמרהו ה') מאזוז
זצוק"ל, נולד בי"א אב תרצ"ב, ונפטר בי"ט בתשרי תשמ"ח.
עלה לארץ מג'רבא בשנת תשט"ז, והתיישב במושב איתן, שם שימש כרב המושב. היה
מתהלך בצניעות ובענווה מרובים, אולם גדולתו נודעה בין ענקי ארץ.
על גודלו נלמד, ממה שאמר עליו – להבדיל
בין החיים – הגר"מ מאזוז שליט"א. שאלו את הגר"מ מאזוז אחר פטירת
הרב אלטר, מה מצא בר' אלטר שככה מעריך
אותו? ענה הגרמ"מ: לכם יש את הרב שך? לנו יש את הרב אלטר כרב שך וגדול ממנו!
גם הגר"ע יוסף זצוק"ל קם לכבודו כאשר בא אליו לראשונה, לאחר שפגש את
גודלו דרך ספריו וחיבוריו.
בעזרת ה', השנה נלמד מתוך תורתו, מהספר
"אם למקרא".
להיות טוב / לפרשת בראשית / מתורתו של הרב אלטר מאזוז זצוק"ל
סיפור הבריאה טומן בתוכו את שורשי המציאות. פרשנויות רבות ניתנו
לסיפור בריאת האדם ואשתו, המכוונות את האדם בנתיבי חייו, עיצוב זהותו, בניין
משפחתו ועוד. רבינו אלטר זצ"ל, מתמקד במילה "טוב", המופיעה טרם
הפרדת אדם וחוה. מדוע לא טוב היות האדם לבדו? האם הבעיה קיימת רק במישור הזוגי?
לא טוב היות האדם לבדו וגו'. ידוע כי אין "טוב" אלא תורה,
שנאמר "כי לקח 'טוב' נתתי לכם תורתי אל תעזובו"...ולימוד התורה צריך להיות
עם חברים ובזה יזכה לחכמת התורה. לא כן אם האדם לומד לבדו, לא ישיג את חכמת התורה...
במסכת אבות פרק ו', ובעוד מקומות, חז"ל מדגישים כי הצלחה
מירבית ומדוייקת בלימוד, באה דווקא בלימוד שיתופי, חברותא, שיעור וכיו"ב.
הסיבות רבות: הן מצד עניין המסירה, הן מצד איכות הקליטה, הן מצד מניעת הטעויות,
ועוד. רומזת התורה כי בבריאת האדם, שתכליתו חיפוש רצון ה', כבר נרמז כי את החיפוש
הזה יעשה בחבורה:
וזהו שאמר "לא טוב" - שלא ישיג האדם התורה הנקראת "טוב"
כשהוא לומד לבדו. ולכן "אעשה לו עזר כנגדו" בתורה, שילמד ביחד עם מי
שכנגדו, זה לעומת זה עשה ה', ואז יצליחו שניהם בלימוד.
כיוון נוסף מציע רבינו, והוא על פי הפירוש הפשוט של המילה
"טוב" – פשוט להיות מיטיב לאחרים:
אי נמי (=או גם) על פי דברי חז"ל במסכת קידושין דף מ', על
פסוק "אימרו צדיק כי טוב" (ישעיהו ג י) וכי יש צדיק טוב, ויש צדיק שאינו
טוב?? אלא טוב לשמים ולבריות - זה צדיק טוב, טוב לשמים ורע לבריות - זה צדיק שאינו
טוב.
הגמרא במסכת קידושין מחדשת כי ישנם שני סוגי צדיק,
ה"טוב", וה"לא-טוב". המדד הוא ביחסו לבריות. האם הוא מיטיב
להם? ער לצרכיהם? אם כן, הרי שהוא צדיק טוב.
גם יסוד זה נרמז כאן, כהדרכה משמעותית בבחירת הדרך: אינך חי לבד
בעולמו של הקב"ה, ועליך מוטל להיטיב גם לזולתך, ולא רק לעסוק בהצלת נפשך
ונשמתך:
וזהו שאמר "לא טוב", שאינו נקרא 'צדיק טוב', "היות
האדם לבדו" שהוא טוב רק לבדו, ולא עם הבריות...
היות האדם לבדו, גם אם יהיה במדרגת אדם, אך לבדו – אינה מציאות
טובה, ועל האדם לתת את הדעת לטובת זולתו.
ויהי רצון שנזכה להיות טובים לשמים ולבריות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה