חשיבות סיפורי צדיקים

 בס"ד

"...וידוע ומפורסם בשערים המצויינים בהלכה, יקרת ערכו של הגאון המחבר זצ"ל, שהיה מגדולי הדור, אביר הרועים, טוביינא דחכימי, מרגניתא דלית לה טימי, מופת הדור והדרו, סבא דמשפטים, מופלא שבסנהדרין, הגאון הגדול, מבצר עוז ומגדול, כקש"ת כמהר"ר רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל, מגדולי הרבנים בג'רבא..." (הגרע"י בהסכמתו להדפסת שו"ת שמחת כהן, מאת רבינו זצ"ל)

"זה לי יותר משלושים שנה בערך, שהיה בא איתי בכתובים בשאלות שונות אם בהלכה בנגלה, אם בנסתר, בחנתיו וכרתיו הדק היטב היטב הדק, וראיתי ממש כולו אומר כבוד איש קדוש כמלאך ה' צבאות לאות ולמופת, למרות הייסורים הקשים זה רבות בשנים שסבל מאד ממחלות שונות...לא עזב דרכו בקודש ללמוד וללמד, לשאול ולהשיב...האם זה בר איניש? אינו אלא בר אלהין!" (הגהמ"ק ר' עובדיה הדאיה זצ"ל בהספדו על רבינו).

 

אלה הם מקצת שבחיו של ר' ר' רחמים חי חויתה הכהן זצוק"ל, שהיה מגדולי התורה של האי ג'רבא.

בע"ה נלמד מדרשותיו בשנה זו.

סגנונו בספרו מנחת כהן הוא "...דרשות על סדר הפרשיות מדי שבת בשבתו, ברם איכא בינייהו טובא רמזים קלים, וגימטריאות ונוטריקון וראשי תיבות וסופי תיבות וכיוצא...הלא תראה כמה וכמה גופי הלכות הוציאו רז"ל מדרשות כיו"ב...הררים התלויים בשערה, ובכתבי האר"י זלה"ה כמה רזי דרזין טמ'ן ברמ'ז , בגימ' וראשי תיבות וסופי תיבות, כאשר ירדוף הקורא החכם בחכמתו, ומזקנים אתבונן רבינו בעל הטורים ז"ל על התורה אשר שאב מדברי רבינו הרמב"ן ז"ל כמו שכתב בהקדמתו, ועד אחרון הרב נהר שלום ז"ל, ושם בהקדמתו כתב...ובדרך זה הלכו רבינו בעל הטורים ובעלי התוספות, וספר פענח רזא, והש"ך על התורה...ע"ש, ובעקבותיהם הלכתי..."

 

חשיבות סיפורי צדיקים / לפרשת בראשית / מתורת רבינו רחמים חי חוויתא זצוק"ל

ישנו מדרש פליאה (בראשית רבה ב,ה):

"וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ" אלו מעשיהן של רשעים "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר" אלו מעשיהן של צדיקים אבל איני יודע באיזה מהם חפץ אם במעשה אלו ואם במעשה אלו כיון דכתיב "וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב" הוי במעשיהן של צדיקים חפץ ואינו חפץ במעשיהן של רשעים.

הקושי זועק: וכי היתה איזושהי מחשבה, שישנה העדפה אצל ה' יתברך להנהיג ולנהל את עולמו דרך העבירות, מעשיהם של רשעים??

ר' רחמים חי חויתא הכהן זצוק"ל, בספרו מנחת כהן, בפירוש השני:

וכעת נראה לפרש עוד,, דהנה כשקורא האדם בסיפורי מעשיות של הרבנים והצדיקים שתמיד תפילתם עושה פירות, ועל ידם נתבטלו כמה גזירות, מתפעל מאד האדם ושב בתשובה, בראותו כמה גדולים וחביבים הצדיקים בעיני הקב"ה, שתמיד מקבל תפילתם ועושה רצונם. גם כאשר יקרא בסיפורי הרשעים, מה שעבר עליהם עונשים וייסורים על מעשיהם הרעים, יתפעל גם כן לשוב בתשובה.

הרב מחדש חידוש מתוק ביותר, דרוש על הדרש: מעשיהם של צדיקים אינו "מצוות" כמקובל, אלא "סיפורי צדיקים"! כך גם בכיוון ההפוך: מעשיהם של רשעים אינם "עבירות" כרגיל, אלא "סיפורי רשעים"! כיצד הדבר נכנס למדרש הנ"ל?

אך באמת יש הפרש ביניהם, דכשקורא בסיפורי מעשיות של צדיקים הוא שב תשובה מאהבה, על ידי שרואה יקר ערכם של הצדיקים לפני הקב"ה, ישתדל גם הוא להתדבק בתורה ומצוות באהבה ושמחה רבה, אבל השב בתשובה על ידי שקורא הצרות והייסורין שעברו על הרשעים מפני מעשיהם תשובתו אינה אלא מיראת העונש שלא יקרה לו כמותם.

המדרש מלמד על יתרון קריאת סיפורי צדיקים ומעלתם, על פני קריאה על סיפורי רשעים ועונשם: האדם הקורא בסיפורי הצדיקים, ליבו מתלהב באהבת ה', תורתו ומצוותיו, ובכך הוא זוכה למדרגה העליונה של התשובה, שהיא מאהבה. זאת בניגוד לספורים בהם מתעוררת היראה, שהיא מדרגה נמוכה.

ועל פי זה מובן המדרש, והמשל לאור וחושך:

וזהו "ויקרא אלוהים לאור יום – אלו מעשיהם של צדיקים", דהיינו שקורא בסיפורי מעשיות של הצדיקים, ועל ידי זה יאורו עיניו של הקורא לשוב בתשובה.  "ולחושך קרא לילה – אלו מעשיהם של רשעים", שקורא בסיפורי מעשיות של הרשעים...ועל ידי זה ישוב בתשובה שלא יקרה לו גם הוא כמותם. "ואיני יודע  באיזה מהן חפץ", רצה לומר, איזה מהן יותר טוב? "כשהוא אומר וירא אלוהים את האור כי טוב"...שרואה מעשיהם של צדיקים, הוא שב מאהבה, מזה מוכח דמעשיהם של צדיקים עדיפי טפי (=עדיפים יותר).

יש כאן הדרכה חינוכית מאד משמעותית: אנו צריכים להבליט את הטוב, המעורר את הכוחות החיוביים שבנו. אמנם גם סיפור מטלטל יכול להניע אדם לפעול, אולם אז פעילותו תהיה מתוך תחושה של מגננה, שמאופיינת בעשייה מינימלית. עשייה שבאה מתוך ראיית הגודל האפשרי של האדם, תניע לפעול ביתר שאת ויתר עוז.