בס"ד
מעלת יוסף – גם בעיתות משבר / לפרשת מקץ /
מתורת רבינו שמואל טייב זצ"ל
פרעה המוטרד מחלומותיו מופתע לשמוע את שר
המשקים שלו פותח תיק לא נעים מהעבר, זה שבגינו הושלך לכלא. במסגרת הסיפור מציע שר
המשקים לפרעה את פותר החלומות אותו פגשו שם בכלא (מא,
ט-יג):
(ט) וַיְדַבֵּר שַׂר
הַמַּשְׁקִים אֶת פַּרְעֹה לֵאמֹר אֶת חֲטָאַי אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם: (י)
פַּרְעֹה קָצַף עַל עֲבָדָיו וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר ...(יא) וַנַּחַלְמָה
חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד אֲנִי וָהוּא אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ חָלָמְנוּ: (יב)
וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים וַנְּסַפֶּר לוֹ
וַיִּפְתָּר לָנוּ אֶת חֲלֹמֹתֵינוּ אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ פָּתָר: (יג) וַיְהִי
כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה אֹתִי הֵשִׁיב עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה:
פרעה המיואש מתעודד למשמע בשורה זו וקורא
ליוסף מיד, וזה פותר את חלומותיו.
רבינו עומד על התיאור המוזר של יוסף בו
משתמש שר המשקים. מה המשמעות של היותו נער (=עבד)? מה המשמעות של היותו עברי? וזה
שהוא עבד לשר הטבחים?
והנה רז"ל דרשו אומרו נער עברי עבד וגר
לגנאי
חז"ל דברו בגנותו של שר המשקים שגם
כאשר הוא בא לשבח יהודי – הוא מקטין אותו ככל יכולתו. לרבינו כיוון אחר. שר המשקים
מאדיר ומהלל את הבחור היהודי הזה...
ואני ההדיוט דורשו לשבח כי כיוון בזה להגדיל
מעלת ושבח יוסף שגם בהיותו נער צעיר לימים אשר לא תמצא חכמה רק בישישים ולא בצעירי
ימים, ועם כל זה הוא קולע אל השערה ולא יחטיא בפתרון החלום.
מעלה ראשונה: היותו חכם באופן מיוחד על אף
גילו הצעיר. חכמה כזו, בהירה ומדוייקת מפעימה את ליבו של השר.
וגם שהוא עברי וארץ מולדתו היא ארץ העברים
וגלה חוץ למקומו ובא הנה ע"פ מקרה שקרה לו, וטבע הגלות יחייב טמטום הלב והשכל,
וכמו שענו חכמי ישראל לאחשוורוש, עת דרש מהם משפט ושתי, השיבוהו דבר, כי מיום שגלינו
מארצנו לא עמד טעמנו בנו ואבדה חכמתינו. לך אל עמון ומואב שלא גלו ויגידו לך משפטה
ודינה.
חז"ל מספרים כי כאשר אחשוורוש רצה
לחרוץ את דינה של ושתי אשתו הוא פנה בתחילה לחכמי ישראל. הם – ביודעם את אופיו
ההפכפך – נמנעו מלשפוט בטענה שהם לא מיושבים בדעתם בעקבות גלותם מארץ ישראל. היה
צפוי שגם יוסף יהיה בקשיי הכרה כאלה. ההפתעה היתה שלמרות שהוא עברי וגלה מביתו שלא
מרצונו, ליבו וראשו עדיין עימו והוא יודע לתת מענה אמיתי ומדוייק.
ועוד זאת יתירה כי הוא עבד לשר הטבחים ואינו
עומד ברשות עצמו להיות לו פנאי וזמן לעיין בדבר ורק רשות אחרים עליו ותמיד טרוד בעסקי
אדוניו ועם כל זה מיד שספרנו לו החלום ויפתר לנו בלתי התמהמה אף רגע
לעבד יש פעמים רבות קושי לצמוח ולהתקדם.
אין זמנו בידו. להפתעתם של השרים, יוסף מפגין חכמה, תבונה וצלילות שאינם מאפיינים
אדם כפוף וכנוע.
מכלול התכונות הזה מפעים את פרעה וכך הוא
אומר ליוסף:
וזה מה שאמר לו פרעה "ואני שמעתי עליך
לאמר" כי מיד ש"תשמע חלום תפתור אותו" בלי איחור ובלי התמהמה, אשר זה
יורה שרוח אלהין קדישין בך וחכמתך היא למעלה משכל אנושי.
המחמאות המפתיעות שמעניק שר המשקים ליוסף,
מביאות את יוסף להזדרז ולהביא את פותר החלומות המופלא, ומיד עם בואו יוסף זוכה
ליחס של הערכה וכבוד.
אם נחבר את הדברים הללו, עם הדברים שכתב
הרב על פרשת וישב (כפי שזכינו להביא בשבוע שעבר) על מעלתו הרוחנית של יוסף, נראה
את דמותו המופלאה של יוסף הצדיק מתנשאת לפנינו בפרשות אלה, כמי שקישורו למשפחתו כה
חזק, מי שמזהה את עצמו תמיד כ"עברי", המחויב לדרך חיים של קדושה
ושליחות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה