בס"ד
עליה מתמדת לנצח - כיצד?
/ לפרשת וארא / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
חכמי המסורה סימנו השוואה
מעניינת בין פרשתנו לפרשת פנחס:
מסרה. לכן אמור לבני
ישראל אני ה' (שמות ו, ו) ואידך, לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה,
יב)
צמד המילים "לכן
אמור" מופיע בשתי המקומות. מהו הרמז בשימוש במטבע לשון זה?
מקדים רבינו (אות ד):
אפשר לפרש על פי הידוע,
כמה גדול זכות של האדם המזכה את הרבים, שכתב הרב חובות הלבבות (פרק ז') שמעלתו
בשמים יותר ממלאכי רום, כי המלאכים נקראים עומדים שאינם עולים יותר ממדרגה שלהם,
אבל המזכה את הרבים תמיד עולה ממדרגה למדרגה אפילו אחרי פטירתו, כי זכות הרבים
שעושים העולם בחייו גם אחרי פטירתו תלוי בו.
אין מעלה גדולה מזיכוי
הרבים! כאשר יהודי מזכה יהודים נוספים בעשיית טוב, תורה ותפעלה, מקרב את ליבם
ומעשיהם לרצון ה' יתברך, הוא בזה זוכה למדרגה שהיא גבוהה מזו של המלאכים. מדוע? כי
בכך הוא מנצח את השפעת המוות: המוות בא לעצור את התקדמותו הרוחנית, אבל פירות
מעשיו הממשיכים לאחר מותו מעלים אותו מעלה מעלה גם אחרי הפרידה מהגוף.
ועוד סיבה:
ועוד יש לו זכות שהוא
משכך כח מדת הדין המקטרגת על ישראל ומשיב חמתו יתברך, וכמו שאמרו במדרש שהשם יתברך
אמר לנח: אין אתה יודע שבשעה שמוכיחין למטה, אין רשות לקטרג למעלה?
אם מישהו מטפל בבעיה
רוחנית ומעשית בעולם הזה, אין טעם להפעיל את בית הדין של מעלה, שהרי הבעיה בטיפול!
אם כן, התוכחה מביאה לביטול הדין בשמים! דבר זה נאמר מפורשות ע"י הקב"ה
לאחר מעשה פנחס:
וכן מצינו בפינחס אשר קנא לכבוד השם יתברך בענין
השטים, אומר הפסוק (במדבר כ"ה י"א) "השיב את חמתי מעל בני ישראל,
בקנאו את קנאתי בתוכם, ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי".
הדין התקיף שנעשה למטה
ביטל את חריפות העונש מלמעלה.
רבינו מחבר בין המקרים
בעניין של התיקון של כלל הציבור: כמו פנחס שבדונו דין למטה ביטל את הדין שלמעלה,
כך יש לאדם לפעול לשנות את המציאות השלילית למטה בתוכחותיו, ובכל להסיר את הדין
מעל עם ישראל.
וזהו רמז דברי המסורה,
"לכן אמור לבני ישראל", שחובת כל אחד מישראל להוכיח זולתו, וכמו שנאמר
(ויקרא יט, יז) "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא", והתוכחה תהיה
להכניס בלב ישראל אמונתו יתברך, "אני
ה" יחיד ומיוחד, שזה אחד מי"ג
עיקרים יסוד דת אל ותורתו,
"אמור" - מי
יאמר? כל אחד מישראל! מה יאמר? "אני ה'!". למד את אחיך על מציאותו של
הקב"ה. זכה אותו! האר עיניו! קרבהו בעבותות של אהבה!
ועל ידי זה "לכן
אמור" למוכיח גם לצבור המקבלים התוכחת "הנני נותן לו את בריתי
שלום", המוכיח יזכה למחיצה גדולה בשמים, ומלאכי השרת יוצאים לקראתו ואומרים
לו 'יבוא שלום', וגם הצבור הנוכח יהיה להם שלום מעונשים וגזירות רעות ויזכו לחיים
טובים.
"בריתי שלום". זו זכות המוכיח והמקשיבים לו. זוכים לברכת טוב ושלום מאת הקב"ה ומאת מלאכי השרת. תנועה רוחנית בלתי הן בחייו והן לאחר מותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה