יום שלישי, 30 בנובמבר 2021

מעדני מלך!

מעדני מלך! / לפרשת ויחי / מתורת ר' רחמים חי חוויתא הכהן זצוק"ל

המסורה עניינה שימוש אופן כתיבת התורה והנ"ך באופן אחיד לכלל ישראל. הדבר נעשה על ידי קודים מסויימים של כתיבה, שמסרו לנו כיצד יש לכתוב את התורה, בדגש על חסרות ויתרות, אותיות משונות, פרשיות פתוות וסתומות, ועוד ועוד. באמת, על ידי חכמים אלה, קרה דבר שאין לו אח וריע בכל עולם הספרות: טקסט ארוך ומורכב, שהשתמר ללא הבדלים בכל רחבי הגלובוס!

אגב דבריהם, המציינים על תופעות טקסטואליות, מוצגות גם השוואות בין פסוקים, הנראים במבנה זהה, כזה או אחר. השוואה זו הנמצאת בדבר ה', אינה סתם קישוט ספרותי, וחכמי ישראל נתנו משמעויות ורמזים לשימוש החוזר באופן מסויים.

החכם שמזוהה עם דבר זה בין הקדמונים, הוא ר' יעקב בן רבינו אשר זצ"ל, "בעל הטורים".

גם רבינו דורש – לעיתים - רמזים באופן דומה (מנחת כהן מט,כ):

מאשר שמנה לחמו, והוא ייתן מעדני מלך. ג' במסורה (שיש בפסוק 7 תיבות, ותיבת "והוא" באמצע): חד הכא (=אחד כאן), ואידך "ונדיב נדיבות יעץ, והוא על נדיבות יקום" (ישעיה לב,ח), ואידך "אלהים הבין דרכה, והוא ידע את מקומה" (איוב כח,כג).

זו דוגמה של דברי המסורה: מבנה פסוק דומה, בשלוש מקומות בתנ"ך.

רומז כאן הרב:

יש לפרש, במה שכתוב במדרש (קה"ר יא א) אם בקשת לעשות צדקה, עשה אותה עם עמלי תורה. וגם נודע מדברי רז"ל, שהצדקה המעולה היא להחזיק ביד חבירו, שלא יתמוטט ולא יהיה נצרך לבריות. וגם נודע שהצדקה המעולה היא שתהיה בסתר, שהנותן לא ידע מי המקבל, והמקבל לא ידע מי הנותן.

הרב מעלה לפנינו, 3 מקורות בחז"ל המלמדים על דרך נתינת הצדקה המעולה:

א.      צדקה לעמלי תורה.

ב.      צדקה לפני שהאדם קורס כלכלית.

ג.       צדקה בסתר

הדבר רמוז בשלושת פסוקים אלה! כך מבאר הרב:

וזהו שאמר "מאשר שמנה לחמו, והוא יתן מעדני מלך" – מאן מלכי? רבנן (על פי הגמ' בגיטין, סב) דהיינו שתהיה הצדקה עם עמלי תורה.

הפסוק של ברכת אשר, מלמדת שהצדקה המעולה היא למכונים "מלכים", הם החכמים.

וכנגד ההחזקה ביד חבירו שלא יתמוטט, אמר "ונדיב נדיבות יעץ" מלבד שמחזיק בידו בכסף מלא, אלא גם שגם נותן לו עצות להנצל מהתמוטטות, ואז "והוא" – המקבל – "על נדיבות יקום", יעמוד על עמדו ולא יתמוטט.

הפסוק מישעיה מלמד על מהות הנדבה הטובה, שיש בה גם עצה (במשמעות של דרך מילוט, כיוון ישועה) כיצד לעמוד על הרגליים, וזה מה שמחזיק את החכם מליפול לגמרי ח"ו.

וכנגד הצדקה שתהיה בסתר אמר "אלקים הבין דרכה", מי הוא הנותן, "והוא ידע את מקומה", מי הוא המקבל, שהקב"ה הוא דווקא היודע זה, אבל המקבל אינו יודע מי הוא הנותן, והנותן אינו יודע מי הוא המקבל.

מתן בסתר מונע בושה לשני הצדדים. יסוד זה רמוז בפסוק באיוב. הקב"ה בעצמו הוא היחיד היודע מאין ולאין נדדה הצדקה, וסייעה לאותו חכם.

שה' יזכה אותנו להיות מן הנותנים ומחזקים את לומדי התורה ומלמדיה, מתוך כבוד והערכה.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המשכן - אמצעי או מטרה?

  בס"ד המשכן – אמצעי או מטרה? / לפרשת צו / מתורת רבינו שמואל טייב זצ"ל המשך העיסוק בקרבנות בפרשתנו מאפשר לנו לעיין בגישתו הכלל...