חיים בצל ההשגחה

חיים בצל ההשגחה / לפרשת ויחי / מתורתו של רבינו כ'לפון משה הכהן זצוק"ל

כאשר האחים מבקשים שיוסף ירחם עליהם, ולא יפגע בהם על מכירתו, הוא דוחה את חששם בטענה (בראשית פרק נ):

(יט) וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי:

המקובל הוא לקרוא את המשפט הזה, על בסיס ה' השאלה, ולפי זה יוסף אומר: וכי אני מחליף של הקב"ה?

לא ברורה כוונת יוסף: וכי מישהו טען שאתה אלוהים? הם יודעים שאתה משנה למלך, וככזה אתה ודאי יכול להעניש, וכפי שעשית בעצמך, עוד בשלב ההסתרה מול האחים! כנראה שיוסף מתכוון לומר משהו עמוק יותר, וכדברי מוהרמ"ך (יד משה מג):

... ואפשר לומר דהנה כל המתחדש על האדם רע או טוב, האדם החומרי לא יוכל להכיר תכליתו. ולפעמים מה שחושב האדם שהוא רע ימצא לבסוף שהיה כלו לטובה. ובהפך, מה שיחשוב האדם שהוא טוב - לפעמים ימצא לבסוף שהוא ב"מ לרעה. ולכן יוסף ניחם את אחיו שלא יחשבו שהוא נוטר להם איבה, כי הוא חומריי ואינו תחת אלהים לדעת תכלית הדבר, איזהו הטוב האמתי ואיזהו הרע האמיתי. ולכן כל המתרחש עליו אין מצטער ממנו כי אינו יודע תכליתו. ויהיה ביאור התחת בלשון תמיהא כמו שאמר הבמקום אלהים אני ? וכמו שהיה במציאות, שכל מה שעשו היה כלו לטובה, לעלות לגדולה ולכלכל את כל בית אביו וכל שאר העם;

יוסף מלמד אותנו דרך האחים יסוד באמונה: כעס בא מתוך פרשנות. אם אני מפרש מציאות כמשהו רע – אכעס, אתגונן ועוד. אם אפרשהו כמשהו טוב – אודה עליו. אני – אומר יוסף – איני אלהים בכדי לדעת מה ילד יום, ומה תהיה תוצאת מעשה. אמנם אז היה הדבר עבורי סבל גדול, אולם, כעת הוכח למפרע שהכל היה לטובה ולברכה, אם כן – למה שאכעס?

הקב"ה מגלגל את מהלכיו הטובים, גם דרך הדברים הכואבים, לא עלינו.

אולם מוהרמ"כ מסביר בפירוש השני, כי יוסף חי בתודעה רוחנית אחרת לגמרי ממה שהם חושבים:

ועוד יש לפרש גם כן על דרך הנזכר, שיוסף אמר לאחיו שאין אני נוטר לכם איבה כלל, מטעם כי אני מאמין שאני ,,תחת אלהים" והשגחתו עלי, וכל מה שיהיה הוא ממנו. ואם כן אתם לא עשיתם לי מאומה, רק האלהים ששם בלבבכם לעשות... כאן שנראה בחוש שהיה בזה סיבה אלהית להחיות עם רב, בלי ספק שה' הוא ששם בלבבם לעשות כן ואין עליהם אשמה.

לפי פירוש זה, האות ה' במילה "התחת" , אינה ה' השאלה כאמור לעיל, אלא אמירה יציבה: אני אכן כן תחת אלוהים, תחת כנפיו, רצונו, השגחתו. איני חי את חיי כאילו אני בעל הבית על הכל, אלא ישנו מי שמכוון אותי ומדריך את חיי. אם כן, אינכם, אחי, אלא שליחים של הקב"ה.

מסר זה מהדהד באוזנינו עם סיום ספר בראשית: עם ישראל מתחיל את דרכו רשמית בחשכת הגלות. נמצאים תחת שלטון מצרים. קשיים רבים ומזעזעים עוד נכונו לעם ישראל, בגלות זו ובגלויות אחרות. יוסף, שאומר להם "פקוד יפקוד", אתם עוד תעלו חזרה, אומר להם בינתיים לחפש ולהיות "תחת אלוהים", לחיות בתודעה שהעם מושגח, אל עבר ברכה גדולה, וישועות גדולות, להחיוות עם רב.

 

שיהיו הדברים לעילוי נשמת מורנו ורבינו, ר' כ'לפון משה הכהן בן תרכי זצוק"ל, שבשבוע של פרשת ויחי, י"ח טבת, חל יום פטירתו, ויהא מליץ יושר על עם ישראל וארץ ישראל, שכה אהב, דיבר והתפלל בעדם, ויתפלל על כולנו לגאולה שלמה.