האסטרטגיה של הנחש

האסטרטגיה של הנחש / לפרשת בראשית / אור החיים הקדוש

הנחש מתואר כבעל חיים ערמומי מאד. מכל חיית השדה. יש להבין מהי אותה עורמה מיוחדת שהיתה בו, שהפכה אותו לסמל המסיתים של התורה? כמו כן יש להבין האם יש בסיפור זה משהו שיכול גם להעשיר אותנו ולתת לנו כלים לחיים?

מאיר את עיננו רבינו חיים בן עטר (ג,א): עורמתו של הנחש היא בדמגוגיה שלו. הוא לא סתם מפיל ומסית לעבירה, אלא עושה זאת שלב אחר שלב, תוך שימוש בשלושה כלים:

א. להקטין ולהאפיס את ההיתר: ישנו כר רחב ופורה של דברי היתר בעולמנו. דברים נעימים מענגים ומשמחים, אולם כאשר אדם נפגש עם דבר מה אסור, לעיתים נראה לו כי כל ההיתרים אינם שווים כקליפת השום מול האיסור. ממש כמו אותו ילד קטן שבעומדו מול משחק קטן, עומד וממרר בבכי מול הוריו, וכל ארגזי המשחקים שבביתו נראים כאין וכאפס מול המשחק הקטן.

ב. שלילת לגיטימיות ההיתר, והצגתו בעצם כמעין איסור: הנחש מציג טענה פסידו הלכתית, שעץ הדעת בעצם קדם לכל העצים ומכוחו יצאו כולם, כך שיש להתייחס לכולם כאיסור, וממילא תבוא המסקנה: אם מקור העצים המותרים הוא איסור, ואני אוכלת ולא קורה כלום, אז ממילא לא יקרה כלום גם בגלל העץ המקורי.

ג. שלילת סמכות מאחרים: הנחש מציג את דברי עצמו כשווי ערך לדברי האדם, ששמע את פי ה', ומכאן שיש כאן מילה מול מילה. דרך זו גורמת להקטין ואולי אף לזלזל בדבריו של מי שעד עכשו כיוון והוביל, חינך והדריך, כי מתגנבת לראש טענה  שאמנם הרב אמר ככה, אבל ההוא אמר אחרת, ומי יודע?...

לאחר הצבת התשתית הזו, מלאת העורמה, חווה, יצירת כפיו של הקב"ה נופלת בפח, ואוכלת מפרי העץ.

המסקנות לנו ברורות .אנו יוצאים מימי התשובה המורחבים (כולל הושענא רבה) וצריכים להתחיל ליישם. עם תחילת  הקריאה בתורה, הבאה להורות לנו את דרך עץ החיים, ניתנות הדרכות כיצד לא נכשל בשנית מאכילת פירות עץ הדעת.