התורה: בריאה מחדש של העם

 התורה: בריאה מחדש של העם / לפרשת יתרו / משך חכמה

חז"ל עמדו על מקומות בהם יש ו' חיבור או אין ו' חיבור בפתיחת המילה "אלה" ("אלה הדברים"/"ואלה שמות", ועוד רבים), בכדי להבין האם התורה מחברת את הפרשה הספציפית לפרשות שקדמו לה.

רגילים אנו שכאשר ישנו ציון תאריך של אירוע מסויים בתורה, הדבר נפתח ב-ו' החיבור. כאן, אנו מופתעים לגלות את הפסוק הבא (שמות פרק יט, א):

  בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם בַּיּוֹם הַזֶּה בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי:

 ומדוע לא נאמר כרגיל "ויהי בחודש השלישי"?

 מסביר המשך חכמה (יט,א):

בחודש השלישי לצאת בני ישראל. המתבונן יראה כי זה אין בכל התורה דוגמתו, דענין חודש /חדש/ מתחלת בוי"ו החיבור או "ויהי בחודש השלישי" וכו', רק היכא שהוא באמצע הענין כמו בבהר - בחוקותי שמתחיל הענין בבהר ומסיים בבחוקותי,

 וכאן מתחיל כמו בבראשית.

היה צפוי שיהיה כתוב "ויהי בחודש" או "ובחודש", וכיו"ב. הכתיבה ללא ו' מראה כי יש כאן כתיבה חדשה. המשך חכמה לומד מכאן הכרעה למחלוקת בעניין אחר: האם כתיבת התורה על ידי משה, בפרשת משפטים, היתה לפני מתן תורה או אחריה. לא נאריך, והמעוניין יעיין שם.

 אולם מפה גם מעין ראיה למסקנתו של מרן הרב קוק זצ"ל, השואל שאלה מעניינת על מהותו של ישראל: אורות ישראל פרק ה' פסקה ח'

  צורתם של ישראל צריכה להתברר, אם האנושיות הכללית של תוכן האדם עומדת היא בה בצביונה כמו שהיא אצל כל העמים, ועליה נבנתה הצורה הישראלית המייחדתה, או שמעקב עד ראש הכל הוא מיוחד.

 כלומר: האם עם ישראל הוא גוי +תוספת, או מציאות שלמה בפני עצמה. מסקנת הרב:

 נראה הדבר שמקודם נערך הדבר שצורת האדם תשתלם בכללותה, ובתור תוספת ויתרון יגלה על האומה המיוחדת רוחה המפואר בהדרת קודש. אבל נתקלקלו הענינים ורוח האדם שקע כ"כ בכלל, עד שלא היה החול יכול להעשות בסיס לקודש אלא א"כ יקלקל אותו, והוכרחה גלות מצרים לבא בתור כור הברזל, שצירפה את צד האדם שבישראל, עד שנעשה לבריה חדשה, וצורתו החולית נתטשטשה לגמרי. והוחל גוי פעם אחת ע"י הגרעין האנושי לצורה שמראש ועד עקב כולה ישראלית, יעקב וישראל.

הרב מחדש שישנם שני שלבים: שלב בו רצה ה' שיהיה צלם אלוהים נפשי אחיד, ולעם ראוי תהיה השראה רוחנית נוספת ומיוחדת. אולם, עם קלקול האנושות את דרכה, שני הצדדים נהיו צרים זה לזה, והצד הבסיסי נהיה מנגד לצד האלוהי. לא היתה ברירה אלא לייצר משהו אחר.

עם חיבור הדברים לדברי המשך חכמה, אנו מבינים מדוע מתחיל כאן דבר מה חדש ואין ו' חיבור; יש כאן בריאה חדשה, "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" , משימה היסטורית של גילוי ה' בעולם.