יום רביעי, 16 במרץ 2022

תכל'ס, תביאו עולות!

 תכל'ס! תביאו עולות! / לפרשת צו / מתורתו של רבינו אלטר מאזוז זצוק"ל

ישנו עקרון רוחני דומיננטי מאד, במיוחד מיום שחרב המקדש: "ונשלמה פרים שפתינו". כשאין קרבנות יש תפילות. עקרון קרוב (עיינו מנחות דף ק"י עמ' א'): כל העוסק בתורת העולה – כאילו הקריב עולה! לימוד הפרשות העוסקות בקרבנות, הריהו כהקרבה בפועל.

השאלה עולה מאליה: אז למה צריך להקריב בפועל? רבינו יתחיל משאלה אחרת בפשט:

זאת "תורת" העולה היא העולה וגו'. אמרו חז'"ל "כל העוסק בתורת עולה, כאילו הקריב עולה", ויש להבין: למה דוקא בעולה אמרה תורה רמז זה?

הרב שואל: מדוע בחרה התורה לשים את הרמז דווקא בקרבן העולה? (אמנם, המעיין שם בגמרא במנחות, יגלה כי מדרש זה נאמר גם על שאר קרבנות. אולי כוונת רבינו לומר, למה שמו את המילה "תורת" בכל הקרבנות, ולא הסתפקו במקום אחד, וצריך עוד לעיין).

כדי לענות על השאלה, הרב מקדים מדברי ר' יעקב פיתוסי (טוניס-ירושלים, המאה ה-18):

ונ"ל על פי מה שכתב הרב "ירך יעקב" ז''ל בפרשת וירא על פסוק "ויגדל הילד ויגמל" (דף ח' עמ' ב'), דיש לחקור: כיון דהעוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה וכן בכל הקרבנות, א"כ מאי נפקא מינה בבנין בית המקדש ותירץ ב' תירוצים התירוץ הראשון דמעולה ומשובח יותר כשהוא בפועל והתירוץ השני דנפקא מינה בקרבנות כדי שיהנו הכהנים והנפקא מינה (ההבדל) בין ב' התירוצים, דלתירוץ א' אפילו בעולה יש נפקא מינה, דכשתהיה בפועל יותר משובח. ולתירוץ הב' בעולה דליכא בשר לאכילה, אין שום נפקותא ע"ש.

שואל הרב פיטוסי: אם באמת לימוד תורת הקרבנות, שוות ערך להקרבת הקרבן-למה להקריב ממש? שתי תשובות: א. מעשה בפועל עדיף מלימוד תיאורטי. ב. במעשה בפועל מהנים גם את הכהנים באכילת הקרבנות. ההבדל בא לידי ביטוי בקרבן עולה, כפי שממשיך רבי אלטר:

ואם כן, לפי זה יש לומר, דמשום הכי נכתב רמז זה בעולה, לומר כתירוץ הא', דהקרבן בפועל יותר משובח!...

רמז לדבר מוצא רבינו גם בהמשך הפרשיה:

וכן זה מרומז בסיום הפסוק "על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר" לפי מה שפירש הרב "אמרי שפר", דמה שאמרתי "הקורא בתורת עולה כאילו הקריב עולה על המזבח" היינו דוקא "כל הלילה" - בזמן הגלות הנמשל ללילה, "עד הבקר" - דהיינו הגאולה, כי אז צריך להקריב בפועל. ואם כן תקשה: למה דוקא עד הבקר? אלא ודאי דהקרבן בפועל עדיף....

היינו מצפים שהתורה תתחיל מיד בתיאור דיני הקרבת העולה, אולם אין הדבר כן. הדינים מתחילים מהפסוק שאחריו. מדוע? כי באמצע ישנו רמז: תורת העולה היא כל הלילה, כל הגלות. אז די לנו בתורת עולה, שלמים ועוד. אולם כל זה עד הבקר. בבקר, בגאולה, אנו חוזרים ומחכים ליישם בפועל את מצוות הקרבנות.

 

לע"נ מרת חמותי שולה בת פרחה ז"ל

 

שבת שלום

רועי

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המשכן - אמצעי או מטרה?

  בס"ד המשכן – אמצעי או מטרה? / לפרשת צו / מתורת רבינו שמואל טייב זצ"ל המשך העיסוק בקרבנות בפרשתנו מאפשר לנו לעיין בגישתו הכלל...