יום חמישי, 19 במאי 2022

נס או טבע - מה גדול?

נס או טבע – מה גדול? / לפרשת בחוקותי / המשך חכמה

"מילתא תמיהא – מידכר דכירי אינשי".

חז"ל ציינו במשפט זה את הנטיה האנושית לתת את הדעת, דווקא אל המופלא והחריג, ולא להתייחס אל הרגיל והשגרתי. שמש זורחת, גשמים יורדים וחיטה הגדלה בשדות – אינם מהווים גורם מפתיע או מרגש – עד שמשהו חלילה משתבש.

מתוך כך, אנו גם לא מתבוננים בטוב ה' המחייה ומופיע את סדרי העולם, ובכך – אנו מפספסים הזדמנויות רבות להודות לו על כל הטוב העוטף אותנו – כדרך הטבע. זו בעצם הבטחת התורה בתחילת פרשתנו, כדברי המשך חכמה (ויקרא פרק כו):

(ד) ונתתי גשמיכם בעתם. ...העניין, דההנהגה הנסיית היא אינה תכליתית, שהשם ברא העולם שתתנהג באופן הטבעי, אשר היא בת אלקים וכל תכיל. שמדתה יכול להיות באופן ברכה נפרצה ואושר מרובה עד בלי די.

הטבע לא פועל באופן של "שגר ושכח" מהבורא יתברך. הוא מונהג ומודרך על ידי בורא עולם, המשפיע כפי רצונו וכפי מידתם של בני האדם, וגם הטבע – יכול להיות מבורך ומשופע. למשל: האם ידעתם שבמדינת ישראל גדלה כמות ענבים כפולה על כל יחידת שטח בהשוואה לעולם?? 

המש"ח מתייחס לאירוע מכונן שארע בימי שמעון בן שטח. באותה שנה הגשמים ירדו כמו בשדה המושקה באופן ידני: פעמיים בשבוע, בלילות רביעי ושבת. כמו שעון השקייה. התוצאה? "עד שנעשו חטים ככליות, ושעורים כגרעיני זיתים, ועדשים כדינרי זהב"! כלומר: גם בטבע מתגלה יד ה' המכוונת את המהלך וממילא את התוצאות.

חכמי אותו דור שמרו דוגמיות מתבואת אותה שנה. מה המסר אותו רצו לשמר?

רק באופן שאם יכיר האדם כי היא איננה רק השגחה פרטית על כל פרט, והטבע הוא רק נסים רצופים, אשר מתרגל עין הרואה, וכאשר ילך האדם בדרכי השם במישור, גם באופן טבעי יוכל להתברך. ובזה נתברכו ישראל "אם בחוקותי תלכו", אז גם חוקות שמים וארץ ילכו במישור,

הטבע אינו אלא נס רצוף. רצון ה' מכוון את מהלך התפתחות ויצירת החי והצומח. מעשי האדם לטובה מקרינים ומשפיעים טוב ושפע על הכל. (יש מקום לדון במשמעות של הביטוי "השגחה פרטית" בו הרב משתמש כאן, אך הדבר חורג מדיוננו כעת).

פרשתנו מלמדת שישועה לא צומחת וברכה לא מגיעה רק דרך נס, אלא גם – ובעיקר! – דרך הטבע. הנס, כך יוצא מכאן, הוא רק למצבי קטנות אמונה, חולשה בתחושת השגחת ה', וכיו"ב. האדם השלם הוא הרואה את יד ה' דווקא בשגרה:

... ולמען שלא יטעה האדם וישכח בורא ומסדר ומשגיח מהטבע, ויחשוב לרוב הרגלו כי הטבע היא בעצמה, להפרידה מיוצרה - לכן יש נסים, אבל אינם תכליתיים, והנסים הוא רק להעיר לבות בני אדם על מפעלות הבורא ב"ה בטבע, כי היא ידו והשגחתו הטהורה.

הנס מעיד על יוצר הטבע, אך בבחינת אמצעי, למטרה, שהיא הכרת ה' בכל יום ויום, בכל תנועה ובכל תופעת טבע רגילה ויומיומית.

 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המשכן - אמצעי או מטרה?

  בס"ד המשכן – אמצעי או מטרה? / לפרשת צו / מתורת רבינו שמואל טייב זצ"ל המשך העיסוק בקרבנות בפרשתנו מאפשר לנו לעיין בגישתו הכלל...