באר התורה / לפרשת חוקת / אור החיים הקדוש
שירת הבאר מפתיעה בנוכחותה במהלך
התהליך של ההכנות לכניסה לארץ.
חז"ל מספרים שהשירה הית המעין
הכרת טובה על הודעת הנס הגדול שארע ממש מעל ראשיהם של ישראל - הריגת האמוריים
שארבו להם בראשי הצוקים.
אולם חז"ל במקומות אחרים חיברו את
השירה לתורה. לקראת הכניסה לארץ, מכירים במעלתה של התורה כמי שהולכת להנחות את
החיים בארץ, אולם יש לגשת נכון אל התורה בכדי להבין אותה כראוי, במיוחד אם מוסר
התורה - משה רבינו - הולך להעלם מחייהם, בעקבות הופעת הבאר.
המהלך נרמז בשיר, כדברי אור החיים הקד'
(במדבר פרק כא)
ואמרו חפרוה שרים וגו' יתבאר על פי
דבריהם (ב"ר ס"ד) ...הצדיקים הראשונים שהיו במדרגה גדולה הם שחפרו את
הבאר ועשאוה לשתות ממנה והם האבות בסוד (בראשית כט) והאבן גדולה על פי הבאר ויגל
את האבן וישק את הצאן,
השלב הראשון הוא האבות. הם התשתית
הנפשית המאפשרת לקבל את התורה. הם מייצרים כלים, חופרים, שתהיה נשמה ראויה לתורה,
בחינת דרך ארץ שקדמה לתורה.
ומאז היתה ראויה התורה לינתן לישראל
ועודנה לא היתה בבחינת ההשגה לשתות ממנה עד שכרוה נדיבי העם הם משה אשר הורידה
לנו, ועמדו אחריו מקבלים ממנו זקנים ונביאים ואנשי כנסת הגדולה ופירשוה וגילו
מצפוניה, והוא אומרו כרוה נדיבי העם, כי תורה שבכתב בלא תורה שבעל פה אין אדם יכול
לשתות ממימיה,
השלב השני: התורה בפועל, זו שבכתב וזו
שבעל פה. התורה בלבוש הזה כבר ניתנת ללמידה לבני ישראל.
ואומרו במחוקק במשענותם הוא מה שהוסיפו
לחדש בתורה חכמי הדורות, ואין זה אלא כחוקק בה חקיקה, ואינו כמדת הראשונים שחפרו
וכרו,
השלב השלישי הוא ההתאמה לכל דור: לכל
דור יש כלים ראויים כדי לקבל את האור של התורה. האור אינו משתנה, אך המקבלים
צריכים להיות מתאימים. זו עבודתם של חכמי הדורות. אבל דווקא בשל כך, ישנה סכנה שבה
החכם ירגיש בעל הבית מוחלט על הדברים, ולכן ישנה אזהרה בסוף השירה:
וגם זה אינו אלא במשענותם של ראשונים
שכל דקדוק ודקדוק שידקדק בתורה צריך לפרשו על פי דבריהם, וכל דבר שלא יהיה מיוסד
על פי דברי הקדמונים אין לסמוך עליו:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה