מנהיג שתוכו כברו / לפרשת פנחס / מתורתו של רבינו אלטר מאזוז זצוק"ל
קשה לבחור מנהיג.
כיצד ניתן לדעת אם האיש בו נבחר, אכן ראוי לתפקיד? כל אדם יכול להציג את עצמו ואת
עמדותיו כרצונו וכדמיונותיו, אולם, מי ערב לנו שאכן כך יעשה? גם למשה רבינו יש חשש
כזה, כאשר הוא פונה לקב"ה לבקש מנהיג ראוי לעם ישראל, שיחליף את משה לאחר
מותו.
הפניה לקב"ה
נעשית בתואר "אלוהי הרוחות לכל בשר". מה משמעות ביטוי זה? כותב רבינו:
יפקוד ה'
אלהי הרוחות לכל בשר – נראה לי בס"ד, על פי מה שידוע, דלפעמים אדם, לפני שעלה
לגדולה ולשררה, הוא נראה כאילו מתאים לגדולה ולשררה על הציבור, על ידי דיבורו
והבטחותיו ומעשיו,
כל אדם המעוניין
להבחר, מגדיל ומפאר את שמו, מספר את תוכניותיו-חלומותיו למען עתיד הציבור, ומבטיח
רבות.
והאמת, זה
אינו מלב ונפש, ואינו רק (-אלא) משפה ולחוץ, ואין פיו ולבו שוים. ואחרי שמשיג את
הגדולה והנשיאות, שוב רואים ויודעים, כי לא היה ראוי לזה בכלל,
אחרי
ההבטחות הגבוהות, לפעמים באה נפילה כואבת. מעשיו לא דומים - שלא לומר הופכיים –
למה שהבטיח. פתאום מבינים כי לא היו לו כלל הכישורים המתאימים למנהיגות.
על דמות
המנהיג הראוי, כבר רמזה תורה:
וכבר
פירשתי כוונת הכתוב "והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח", כלומר אפילו
אחרי שיזכה לשררה, הנמשלת למטה, בכל זאת 'יפרח' במעשיו הגדולים שהוא עושה.
מבחן
הבחירה בין מנהיגי השבטים, שנעשה לאחר מות קרח ועדתו, היה על ידי מטות, מקלות
המנהיגים. הסימן לבחירה: פריחת המטה, כעץ רענן, הנותן פרותיו וחיותו. רבינו מסביר
שם, שזה סימן למנהיג טוב: שמעשיו הם רצף של צמיחה ופריחה בעשייה למען הציבור.
אבל, איך
אפשר לדעת מי מנהיג שתוכו כברו ומי אינו?
ורש"י
פירש בפרשת קרח על הפסוק 'אל אלהי הרוחות לכל בשר' - יודע מחשבות עיין שם. וזה
שאמר 'יפקוד ה' אלהי הרוחות' שאתה יודע מחשבות לבות בני אדם, כי האדם יראה לעיניים
ולפעמים נראה שהאדם הזה ראוי למשרה ולגדולה, והאמת אינה כן, אבל אתה, שיודע מחשבות
אדם, 'יפקוד ה' איש על העדה'.
הכינוי "אלוהי
הרוחות" ביחס לקב"ה, משמעו, מי שיודע מה ברוחו של כל אדם. בזה משה מדגיש
את הבקשה: אנא ה', רק אתה יודע מה בלב איש. אותנו בני האדם ניתן לרמות. אנא עזור
לי למצוא מנהיג שאתה יודע שפיו וליבו שוים, וכך הוא יוביל את עם ישראל בכיבוש
והתיישבות ארץ ישראל.
יהי רצון שנזכה
למנהיג ראוי ומושלם, משיח בן דוד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה