יום חמישי, 16 ביוני 2022

עלה נעלה - במידות בתורה ובפרנסה

עלה נעלה – במידות, בתורה ובפרנסה / לפרשת שלח לך / מתורתו של רבינו אלטר מאזוז זצ"ל

בלהט דבריו, כלב זועק כנגד המקטרגים על הארץ (במדבר יג ל):

וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ.

הכפילות בדברי כלב בן יפונה, מעוררת את רבינו להתבונן מה רמוז בדברים:

עלה נעלה וירשנו אותה. הכפל "עלה נעלה" יתפרש על פי מה שכתב בס' קדושת הלוי...על פסוק "ויהיו על מדין לתת נקמת ה' במדין", דכלל הוא: דמי שהוא למטה, אינו יכול לעשות מלחמה עם מי שהוא למעלה ממנו.

כשעמים יוצאים לקרב, חייבים יתרון, איזושהי עליונות על הצבא שכנגדך. האם זה רק ביכולות הצבאיות?

וזה הכלל ענינו ומשמעו גם במובן המוסרי, וכשחטאו ישראל בנשי מדין, אז היו ישראל מבחינה מוסרית למטה, ולכן כשצוה ה' לעשות מלחמה עם מדין צריכים היו ישראל להיות במעלה רוחנית גדולה, שעל ידי זה יכבשו אותם, ויתגברו עליהם במלחמה...

העליונות צריכה להיות גם ברוחניות! גם במוסר! אפילו בין גויים, עם שיוצא לקרב בלי הבנה של הערכים שעל שמם הוא נלחם, סופו להיות מובס. הוא לא נותן את כל כולו. "בעצם, למה חיי חשובבים מחיי האוייב?". כך הוא עלול לשאול את עצמו, וממילא לא לתת את כל כוחותיו למאמץ. בעם ישראל הדבר חשוב פי כמה. ההצדקה הרוחנית למלחמה היא עליונות מוסרית (עצם קיום האומה הישראלית, כעם ה', הוא כבר יעד בפני עצמו, ולא נאריך בזה). וזה גם מה שאומר כלב:

ואם כן, אפשר דזהו שאמר הכתוב כאן "עלה נעלה", כלומר, על ידי זה שנתעלה ברוחניות, ע"י זה נעלה וירשנו אותה...

"עלה" ברוחניות, וממילא "נעלה" ונכבוש אותה.

מציע רבינו פירוש נוסף:

א"נ יש לפרש דארץ ישראל יש לה ב' מעלות וחשיבות, חשיבות הגוף שהיא ארץ זבת חלב ודבש וחשיבות הנפש מצד קדושת הארץ ושם בנקל יכול האדם להתקדש ברוחניות בשמירת התורה ומצותיה

ארץ ישראל, אשר תמיד עיני ה' אלוקינו בה, מבורכת גם בגשמיות וגם ברוחניות. בגשמיות מצד שפע הכלכלה והברכה, הסייעתא דשמיא המיוחדת בכלל התחומים ועוד. ברוחניות – "אוירא דארץ ישראל מחכים", ואדם יכול לזכות בה להשגות רוחניות גבוהות.

אבל, האם אין בדבר סכנה, שאדם יתמכר לגשמיות וממילא יזנח חלילה את הרוחניות?

ולזה אמר "עלה נעלה", עילוי מצד הגוף, ועילוי מצד הנפש....ושלא תימא דשנים אלו הם תרתי דסתרי, דאם ארץ זבת חלב ודבש היא, א"כ האדם נגרר אחרי תאות הגוף, ומתרחק מן הרוחניות, ואם האדם מתקדם ברוחניות ובעבודת ה', ממילא נמנע ממנו להשיג חשיבות הגוף...לזה אמר "כי יכול נוכל לה"...

שני העילויים המדוברים הם שני חלקים המשלימים זה את זה. בארץ ישראל ניתן לחיות חיים המשלבים רוחניות וגשמיות, באופן שהם משלימים זה את זה. עליה אחרי עליה, והצלחה אחרי הצלחה.

ויהי רצון שנזכה לרשת את ארצנו בשלמות רוחנית וגשמית, מתוך גובה מוסרי, ושלמות המידות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

המשכן - אמצעי או מטרה?

  בס"ד המשכן – אמצעי או מטרה? / לפרשת צו / מתורת רבינו שמואל טייב זצ"ל המשך העיסוק בקרבנות בפרשתנו מאפשר לנו לעיין בגישתו הכלל...