מעלת ישראל גבוהה ממעלת הצדיק

מעלת ישראל גבוהה ממעלת הצדיק / לפרשת שלח לך / משך חכמה

הבשורה הקשה איתה מגיעים המרגלים, גורמת לרפיון אדיר. האם מדובר רק בתיאורים הדרקוניים של המרגלים, אודות ענקים וערים בצורות? נראה שלא. משה בעצמו הולך לספר להם את זה בנאומיו בחומש דברים. אין הכחשה הנוגע לעוצמת היריב. 

אז למה הבכי? בתחילה יש לעיין בפתיחת דברי המרגל הצדיק כלב בן יפונה, בתיאור שאינו ברור (במדבר פרק יג, ל)

 וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר: עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ!

תוכן דבריו המרוממים, שהפכו לסמל למוטיבציה ואהבת הארץ - אינם מענייננו כעת. כעת נשאל: מהו פשר המילים "אל משה" המיותרות לכאורה? מה באו להוסיף? אמנם כבר הראשונים עמדו על כך, כגון רש"י, עיינו שם. 

רבינו המשך חכמה מסביר כך:

)ל) ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה. הענין דהמה היו מתפחדים, מפני ששמעו מ"אלדד ומידד מתנבאים" (לעיל יא, כח) - "משה מת ויהושע מכניס לארץ" (סנהדרין יז, א). וראו כי משה לא מיחה בהם ולא גזר עליהם. ואם כן, להיכנס בארץ מבצר ולהילחם עם עמלק , אשר כבר נכשלו בו , ועם ענקים ,בלא משה - הלא יפלו כולם לפי חרב!

המשך חכמה מחבר את סיפורנו אל נבואת אלדד ומידד בפרשה הקודמת. דבר נפל במחנה: משה לא ממשיך איתם!! אז אולי האתגר קטן? לא! המרגלים מספרים סיפורי אימה! 

מה נעשה????

את ההיסטריה הזו מנסה לעצור כלב:

ולכן השתיק כלב את העם, במה שיחסו את כל המופתים אל משה. כי אדרבא! גדולתו תלוי בכם! שכל זמן שהיו נזופים במדבר לא נתייחד הדיבור למשה. ולכן אמר: "עלה נעלה" - בעצמנו, בלא משה, כי אין משה סיבה אצל השם להנהגה הנסית, רק האומה הישראלית בעצמה היא ראויה להשגחה האלקית הפרטית. וזה: "כי יכול נוכל לה". והוא שאמר "ויהס כלב את העם" במה שמיחסים הכל "אל משה". זה לא תדברו ולא יעלה על לבכם שרק במשה תלוי הנצחון והנסים, לא כן! רק "עלה נעלה"!

כלב מחדש לעם חידוש ענק: גדולת משה - וכל צדיק אחר מישראל - אינה עצמית לו. הוא כלי קיבול גדול ועצום להופעת דבר ה', רק בשביל העם ולא בשביל עצמו. בכל השנים שה' כעס על עמ"י עקב חטא המרגלים - משה לא נתנבא! אם כן, זו כוונת התורה "ויהס כלב את העם" באיזה עניין השתיקם? "אל משה" שתלו את כל יהבם במשה.

 יתרה מזו: המש"ח מחדד שאולי זו הסיבה שבגללה בכלל משה לא נכנס לארץ! כי אם יכניס אותם, תתלה כל הישועה בו. מכיוון שנתגלתה נטיית נפש זו , של תלות באדם - ענק ככל שיהיה - ולא בבורא עולם, אין ברירה אלא למנוע ממשה להכנס לארץ, גם במחיר מותו. וזה לשונו:

והנה הדיבור אשר נאמר שלא על ידי שליחות נביא לישראל, יכלה להשתנות. אבל כיון שהמה טעו בזה שמשה הוא העיקר, ואם יבא דור נולד וישכחו את אשר משה היה ילוד אשה והוליד בנים, ידמו באמת כי הוא בעצמו אלקי ויטעו בו כי הוא המסבב מערכות ומשדדם. לכן הוחלט בנבואה כי "משה מת", כדי להוציא מלבבם הטעויות. לכן אמר בפרשת דברים (א, לד) "ויקצוף (וישבע לאמור"), (פסוק לז) "גם בי התאנף ה' בגללכם לאמור, גם אתה לא תבוא שם" ...

בימים של בחירות חוזרות ועיסוק פרסונלי אובססיבי במי יהיה ה"מושיע" של עם ישראל, נזכור את זעקת כלב, שמאפסת את העניין האישי, ומזכירה שברצון ה' עלה נעלה, ויכול נוכל.