הצלה מסטיות ומרוח רעה

הצלה מסטיות ומרוח שטות / לפרשת נשא / המשך חכמה

דין האשה הסוטה המופיע בפרשתנו, מוצג בחז"ל כמודל לכל עבירה (בעיקר בענייני צניעות):

תלמוד בבלי מסכת סוטה דף ג עמוד א

ריש לקיש אמר: אין אדם עובר עבירה אא"כ נכנס בו רוח שטות, שנא': איש איש כי תשטה אשתו, תשטה כתיב. (כלומר, ריש לקיש דורש ש' ימנית במקום ה-ש השמאלית).

האם התורה מציעה לנו גם פתרונות ותיקון דרך המודל ההלכתי שלה? מחדש רבינו המשך חכמה (במדבר פרק ה), שבהשקיית הסוטה במים, רמוזה הדרך להנצל מטעויות וחטאים, וזה על פי התלמוד הירושלמי:

)יז) (ולקח הכהן מים... ומן העפר... ונתן אל המים). ירושלמי סוטה פרק ב הלכה ב. ולמה מים ועפר וכתב? מים - ממקום שבאת. עפר - ממקום שהיא הולכת, כתב - לפני מי שהיא עתידה (ליתן דין וחשבון). באבות (פרק ג משנה א): הסתכל בשלושה דברים (ואין אתה בא לידי עבירה), דע מאין באת. 

הירושלמי עושה חיבור מפתיע בין המשנה המפורסמת באבות לבין סוגייתנו: להכנת מי הבדיקה, היו ממלאים כלי במים, שמים עליו עפר ממקום המקדש, ובמים אלה מוחקים את המגילה עם הפרשיה. המים, אומר הירושלמי, רומזים למקורו של האדם ממנו יצא, והעפר, רומז אל סופו. הכתב, אינו אלא הדין והחשבון אותו ניתן כולנו לאחר 120.

מחדד ר' מאיר שמחה את הדרוש: אם אני "בא" ו"הולך", משמע שיש כאן איזה מקום שאינו שלי, ואני - איני אלא אורח בו. המשמעות: אחריות גדולה! גם אם הזקתי בטעות ברשות שאינה שלי - אני חייב לשלם! ובהקשר שלנו:

הענין, דאדם מועד לעולם (בבא קמא ג, ב), ומזיק שלא בכוונה חייב. ופסק הרמב"ם (הלכות חובל ומזיק ו, ג) דדוקא ברשות הניזק, אבל ברשות הרבים ורשות המזיק פטור, שאינו צריך ליזהר. 

ועל זה אמר שאין העולם רשותך - כי מאין באת ולאן אתה הולך, מהעדר אל האפס! 'ודע לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא', שהוא הבעלים ורשות שלו היא, ואתה חייב אף אם שלא בכוונה - הלא תסמר שערת ראשך! 

איזו אחריות! האם יש דרך להנצל? 

כן. מים, עפר, מגילה. מקור, יעד, והדין. אם אתה חי בתודעה כזו של אחריות, רומזת לך התורה שאתה מקבל הגנה נוספת:

'ואי אתה בא - כלל אף שלא בכוונה - לידי עבירה', כמו: הרבה יין עושה הרבה ילדות עושה.

הביטוי "הרבה יין עושה, הרבה ילדות עושה" הם דברים שנאמרו לסוטה, כדי לנסות לשכנע אותה להודות שחטאה-במידה וכך היה-ובכך למנוע מחיקת שם ה' על המים. אולם במילים האלה ישנו רמז של חטא שנגרם בלא תשומת לב, מתוך קלות ראש. לפי זה, התורה בעצם אומרת לנו: גם נפילות שסובבו בחוסר משים, יש דרך להרחיקם על ידי מודעות לשלושת היסודות.

לקראת חג מתן תורה נזכור כי אחריות גדולה מוטלת על כתפינו. אחריות לתיקון עצמנו וגם כלפי הכלל כולו. מודעות זו ודאי יש בה למשוך עלינו סייעתא דשמיא, ולשמור על דרך חיים מרוממת.