כיצד נתפלל? / לפרשת ואתחנן / מתורתו של רבינו אלטר מאזוז זצוק"ל
פרשתנו נפתחת בתפילתו הנרגשת של משה אל הקב"ה,
שיזכהו לבוא אל ארץ ישראל:
(ג,כג) וָאֶתְחַנַּן, אֶל-ה', בָּעֵת הַהִוא, לֵאמֹר.
התורה טמנה לנו כאן כמה כללים בענייני תפילה, שמהם
נוכל ללמוד כיצד לשפר עבודת ה' זו.
דבר ראשון מדייק רבינו ומקשה, מה פשר המילים
"אל ה'". וכי למי התפלל? גם ייתור המילה "לאמר", והלא דיבור
זה לא אמור להיות מועבר למישהו אחר!
וכך מסביר רבינו:
ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמור. יש לפרש על פי מאי
דאיתא (=שמובא,שכתוב) במסכת ברכות (דף ל"א) שאין להתפלל בקול רם רק בלחש,
ויליף זה מחנה, דכתיב "וחנה מדברת על לבה וקולה לא ישמע", וידוע מה
שדרשו רז"ל בכריתות "לפני ה' - שאין מכיר בו אלא ה'",
הגמרא במסכת ברכות לומדת הלכות גדולות מענייני תפילה
מתפילתה של חנה. רבינו מגלה כי דבר זה רמוז כבר אצל משה רבינו. ואתחנן אל ה',
פירושו: רק אל ה', ולא אל מי שנמצא לידי. תפילת לחש:
וזה שאמר "ואתחנן אל ה'", כלומר שהתפילה
היתה בלחש, באופן שאין מכיר בה אלא ה'. ובזה מובן מה שדרשו ז"ל על פסוק זה "הלכה:
אדם מישראל מהו שיהיה מותר להגביה קולו בתפלתו? כך שנו חכמים: אל יתפלל אדם בקול
רם. מנא לן? מחנה, שנאמר וחנה מדברת על לבה וקולה לא ישמע". והקשה בספר מדרש
יהונתן: איך שייך תפלת חנה לתפלת מרע"ה ע"ש ולפי האמור י"ל דהתכוין
המדרש לפרש ואתחנן אל ה' כלומר שהוא בלחש וכאמור.
המדרש מקשר בין תפילת חנה לתפילת משה רבינו. ר' יהונתן אייבשיץ מקשה
על קשר זה. מסביר רבינו: היא גופא ההשוואה: שניהם ייסדו לנו את תפילת הלחש, שיחה
פרטית בין האדם לקונו.
יסוד נוסף בענייני תפילה רמוז כאן:
עוד נראה לי בס"ד על פי מה שכתב מהר"י פיתוסי ז''ל בספר "ירך יעקב"
פרשת ראה, במה שאמרו בגמרא (ברכות ל"א) "חסידים הראשונים היו שוהין שעה
אחת ומתפללין כדי שיכוונו לבם לאביהם שבשמים", שקשה: דהוא להו למימר (=שהיה
להם לומר) "היו שוהין שעה אחת, כדי שיכוונו לשמים ומתפללין!", ואמאי נקט
"ומתפללים" בינתיים? ופירש, דכוונתם היא שהיו שוהין שעה אחת, ומתפללין
באותה שעה לה' יתברך שיטה לבם לכוון לשם שמים כשיתפללו אחר כך ע"ש. ובזה יש
לפרש כוונת הכתוב "הקשיבה לקול שועי" ומה הוא קול שועי? "כי אליך
אתפלל", שאזכה לכוין לבי אליך.
הגמרא במסכת ברכות מציגה לנו את הנהגתם של אותם
צדיקי דורות קדמונים, שעבודת התפילה שלהם לקחה 3 שעות! כל תפילה. אולם, בניסוח של
הגמרא הדברים לא ברורים, מכיוון שההכנה שלפני התפילה, נראית כמטרת העבודה, ולא כאמצעי!
אלא שכך יש להבין: גם כדי להתפלל היטב – צריך תפילה מקדימה! על זה התפללו החסידים,
שכאשר ייגשו בפועל לתפילה, תהא תפילתם גבוהה וזכה. כך גם נמצא אצל משה רבינו:
...וזהו שכתב "ואתחנן אל ה' בעת ההיא",
ומה היא התפלה? "לאמר"! כדי להתפלל אח"כ תפילה בכוונה מעומק הלב.
המילה "לאמר" אינה מבטאת אמירה לאחר בהקשר
שלנו, אלא את תוכן התפילה אותה התפלל משה רבינו: אנא! עזור לי להתפלל אליך כראוי!
ויהי רצון שיתקבלו כל תפילותינו בחסד וברחמים לפני
אדון כל.
לע"נ שולה בת פרחה ויהב בן טל ז"ל
שבת שלום,
רועי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה