מה יש לדעת ולהשיב אל הלב? / לפרשת ואתחנן / אור החיים הקדוש
מדי יום, 3 פעמים, אנו מסיימים את תפילתנו בהודאה לה' שאיננו כגויי הארצות, אלא עבדי ה', אלוהים חיים, ואת זאת אנו גם מאחלים ומבקשים עבור שאר הגויים, שיכירו שה' הוא האלוקים. אולם בסיום הקטע הראשון בתפילת "עלינו לשבח" ישנו הפסוק המופיע בפרשתנו (פרק ד, לט):
וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד:
ויש לברר מה היא הידיעה המתחדשת ומתבררת כאן, שאותה יש להפנים ולהשיב אל הלב? רבינו אור החיים הקדוש מונה לא פחות מעשר תובנות שונות(!) שיש בכוחן לסייע לאדם להתמודד עם כוחות החיים השליליים, המטים אותו לכיוונים שאינם רצויים לו. נביא אחד מהם:
(לט) וידעת היום. צריך לדעת מה ידיעת יום מימים מה ישיב אל לבו, ואולי שנתכוון להערות הצריכין להכניע היצר השוכן בלב האדם....ח') על דרך אומרם ז"ל (חגיגה י"ב ב) כי עולם הזה יקרא לילה ועולם העליון יקרא יום, והנה לצד שיראה האדם דברים מנוגדים בעולם הזה "צדיק ורע לו רשע וטוב לו" לאין חקר, יטהו לבבו מבחור בטוב הנצחי ויראהו הרשעים בעולם הזה שמסריחין ומרויחין ויאמר אליו הלא תראה כי טוב הוא, לזה אמר "וידעת היום" שהוא עולם המתיחס אליו יום "והשבות אל לבבך" תשובה ניצחת כי ה' בוחר הקיום לידידיו ומשלם לשונאיו וכו'.
אור החיים הק' מזכיר את דברי חז"ל המשווים בין עולם הזה
ללילה, ואת העולם הבא ליום. אם אדם יודע את "היום", מתי הוא הזמן בו
הדברים נראים נכון ונכוחה – הרי שהוא יודע להשקיע את כוחותיו בעולם שכולו אור
וטוב, ולא בעולם הנראה ככזה. אמנם הרשעים המצליחים בעולם הזה, למרות רשעתם, אצלם
הדבר פועל לרעתם.
דימוי זה של יום ולילה הוא יסוד בתפיסה המוסרית של עם ישראל. ההבנה של הזמן בו הדברים נראים ברורים לבין הזמן בו ישנה הטעיה, יש בה מפתחות לחיות נכון יותר לאור דרכה של תורה. כך אומר רבינו הרמח"ל במסילת ישרים שלו (פרק ג):
והבן כמה נפלא המאמר האמיתי הזה למי שמעמיק להבין בו. כי הנה חושך הלילה שני מיני טעיות אפשר לו שיגרום לעין האדם: או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל, או שיטעה אותו עד שיראה עמוד כאילו הוא אדם, ואדם כאילו הוא עמוד – כן חומריות וגשמיות העולם הזה, הנה הוא חושך הלילה לעין השכל, וגורם לו שתי טעויות: האחת - אינו מניח לו שיראה המכשולות שבדרכי העולם, ... והטעות השניה והיא קשה מן הראשונה - היא שמטעה ראייתם עד שרואים הרע כאלו הוא ממש טוב, והטוב כאילו הוא רע, ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים.
החושך יכול לגרום לבלבול בין הרע לטוב, ואין נורא מזה – כי אם אני
בטוח שאני עושה טוב, אני מחזק זאת שוב ושוב, ומעמיק ברשעתי.
השבוע נחשפנו לבלבול תהומי זה. מתוך נפנוף בסיסמאות ואף שימוש
בפסוקים שונים המדברים על אהבה והכמיהה לשלום ביננו, נרמס יום תשעה באב, ונרמס
כבוד תורה של גדולי תלמידי חכמים. ההגדרה של הרע כטוב, מביאה בהחלט לתפיסה עקומה
של הטוב כרע, וכלוחם נגד ערכים עליונים כאלה או אחרים. מדגישה התורה: "וידעת היום"
– תדע מה יום ומה לילה, ולא תעוף כקש ברוח האופנות והאידיאלים החולפים, אלא תשאר
כעץ איתן הנטוע לנצח ולא נעקר משרשיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה