להפוך ערכים לאייקונים

 להפוך ערכים לאייקונים / לפרשת ראה

כדרכו של מחלק הפרקים התנ"כי הנוצרי לטעות מדי פעם, גם אצלנו בפרשה הוא עשה כן: פרק יב מתחיל באמצע עניין ומייצר מעין מקסם שוא של חלוקה בין שני עניינים: א. הברית על הר גריזים ועל הר עיבל, ב. מצוות בחירת מקום משכן לה', תוך איבוד המקומות האחרים. כל המתבונן בחלוקה על פי המסורה, מבין כי ישנו רצף אחד המתחיל בברית, וממשיך בציווי הכרתת ע"ז, בניית בית לה', ועבודת ה' בו.

כמובן שניתוח זה מעלה את השאלה: מה הקשר בין שני העניינים?

לרש"ר הירש, ישנו הסבר המקשר בעניין הברית, בין ההרים, לתוכן הברית, וכך הוא כותב: (פרק יא פסוק כט)

נמצא שהעם עמד שם על הר גריזים ועל הר עיבל ומסר לעצמו ולכל דורותיו את הברירה בין ברכה לקללה. ...כי הברכה והקללה מומחשות לחושים על ידי מראה שני ההרים האלה המנוגדים בטבעם. ...הר גריזים והר עיבל הם שני הרים בהרי אפרים, ועדיין הניגוד שביניהם ניכר לעין. הר גריזים הוא בדרום הר שכם והוא עטוף ירק, וגנות מכסות את המדרגות שבמדרונו; ואילו הר עיבל הוא בצד צפון והוא תלול וצחיח ושומם....וכך הברכה והקללה אינן תלויות בנסיבות החיצוניות, אלא הן תלויות בכושרנו הפנימי לקבל את זו או את זו; הן תלויות ביחסנו למה שמביא את הברכה. 

לפי הרש"ר, שני ההרים הקרובים פיזית, יש בהם כדי להמחיש כי השפע הכלכלי אינו תלוי עובדות טכניות בלבד, אלא בהחלטה על ברכה משמים.

אמנם בדבריו אלה אין הסבר לקשר עם ההמשך.

אולי על פי יסוד ההמחשה של הרש"ר, ניתן להסביר כי ה' רוצה להמחיש לעם כי בארץ אליה הם נכנסים, עם כל קדושתה, אין זה אומר כי כל הנעשה על אדמתה קדוש הוא. ישנה אפשרות לחלל את הארץ ולטמאה. לא תמיד ההבנה האנושית תופסת את הדברים, אך נתון זה הוא עובדה שיש לתת עליה את הדעת ולהפנימה מיד עם הכניסה. ההמחשה הבולטת הזו, הטקס רב הרושם וההוד, יחקקו בלב העם כי במקומות בהם ישנה טומאה, ישנה עבודה זרה, שם תחול חלילה הקללה, אפילו שזה בארץ ישראל. מתוך גם ייגזרו המשמעויות: לאבד את המקומות בהם ישנה טומאה, ולחזק ולהעצים את המקום בו בחר ה'.