האם חזר בו ה' מסירובו לבלעם?

האם חזר בו הקב"ה מסירובו? / לפרשת בלק / מתורת רבינו רחמים חוויתא הכהן זצוק"ל

אחת מהתמיהות המרכזיות שעולות בסיפור תחילת שליחותו של בלעם למואב, היא שינוי דעתו של הקב"ה, כביכול. בתחילה הוא אומר לבלעם שלא ילך, וכאשר מגיעה המשלחת השניה, בלעם מקבל אישור לצאת. הא כיצד? רבינו מחדש פשט נחמד המיישב את השאלה הזו, ומאיר באור מעט אחר את השיח בין בלק לבלעם (מנחת כהן כב,יב):

...קשה: איך אח"כ אמר לו השי"ת "אם לקרוא לך באו האנשים קום לך אתם", והלא בתחילה אמר לו שלא ילך! ויש לפרש, דהנה רש"י שם כתב "אם ההליכה היא שלך וסבור אתה שאתה נוטל שכר וכו' תלך וכו'" וקשה, דאמאי לא אמר לו כן בפעם ראשונה? שודאי כששלח לו מתחילה לקוב את ישראל היה נותן לו שכר.

הרב מביא את רש"י האומר שההיתר לבלעם ללכת, היה על רקע כספי: מכיון שיש סיכוי שתקבל כסף, אז לך. השאלה עולה מאליה: מדוע לא אמר כן גם בפעם הראשונה?

ונראה לי, דבלק מתחילה בלי ספק היה נותן לו שכר על הקללות,...אך אין השכר אלא על הקללות, אבל אם לא יקלל אינו נוטל שכר, ונמצא שההליכה שלו היא על חנם, ולכן אמר לו הקב"ה "אל תלך עמהם", רצה לומר, כי ההליכה היא על חנם, ונתן טעם משום "כי לא תאור את העם" וגו', וכיון שאין אתה מקללם אינו נותן לך שכר, וההליכה היא לחנם,

מדייק הרב: בתחילה רצה בלק לתת שכר רק על קללה. אולם – מה יהיה אם ה' לא ייתן לא לקלל? בלעם יצא לדרכו לחינם, ללא שום שכר. בלעם יודע זאת, וזה מה שהוא מבהיר לעבדי בלק:

ואולם כאשר השיב את עבדי בלק, כי אין הדבר תלוי ברשותו, כי אם כאשר ידבר ה' אליו ידבר, ואם כן אולי לא יהיה בלב ה' לקלל ישראל ואז תהיה הליכתו על הספק, ולכן רצה שישלח לו בלק לומר לו כי יקח שכר גם על ההליכה עצמה, בין אם יקלל או יברך, ולכן לא רצה ללכת עם השרים הראשונים שלא אמרו לו על השכר, כי אם על הקללות, ולא על עצם ההליכה בין יברך או יקלל.

בלעם לא מתכוון ללכת לחינם. רק אם בלק יתחייב לשלם אפילו על הליכה בלבד.

וזה שאמר "מאן ה' לתתי להלוך עמכם"...א"כ ההליכה עמכם היא על הספק. אכן אם ישלח לי עוד שלוחים אחרים, שיתן לי שכר על ההליכה עצמה...אז אלך עמכם. ולכן בלק הוסיף לשלוח לו "אל נא תמנע מהלוך אלי" רצה לומר, כי על ההליכה עצמה הוא נותן לו שכר...

בלק מבין זאת ומקבל זאת, והוא מתחייב לשלם: אל תמנע את עצמך מהלוך – מעצם ההליכה.

לפי זה מסביר הרב עוד מקום מוקשה:

וזה שאמר "כי כבד אכבדך מאד" - ב' כיבודים, א' על ההליכה בין שיברך או יקלל והשני על הקללות.

ובאופן זה קבלנו תשובה, מדוע רש"י מזכיר את עניין השכר רק בביקור השני:

ולכן אמר לו הקב"ה אם לקרוא לך וגו" ר"ל כיון שבפעם הזאת תקח שכר גם על ההליכה לבדה אזי תלך עמהם,

וגם סוף המפגש מואר באור חדש:

ולכן אחר שבירך את ישראל, אמר לו בלק "אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך ה' מכבוד", דיש לדקדק למה ליה דכפל "כבד אכבדך"?...אך על פי מה שכתבתי אתי שפיר (=מובן הדבר), דבלק אמר לו "אמרתי כבד אכבדך" - ב' כיבודים, א' על ההליכה והב' על הקללות, "והנה מנעך ה' מכבוד" אחד מהם, שהוא על הקללות.

בלק רצה לכבד כפול, לשלם כפול, גם על ההליכה וגם על הקללה, אבל בלעם יקבל רק על ההליכה! אך לא בלעם, שנפשו רחבה, יוותר על הכסף:

ובאמירת דברים אלו נתגברה בלב בלעם הרשע תאוות הממון והכבוד שהפסיד כבוד אחד מכח ה' יתברך, לכן אמר לבלק "הנני הולך לעמי לכה איעצך", שיעץ לו להכשיל את ישראל בזנות כדי שיתן לו בלק הכבוד השני שהפסיד.

בלעם לא ויתר על הכסף, ובמקום לקלל, הציע את עצתו הנוראית שגרמה למגיפה בעם.

ויהי רצון שתקויים בנו ברכת בלעם "מה טובו אוהלך יעקב, משכנותיך ישראל", המבטאים את קדושת האומה.