תורה מגינה ושאינה מגינה / לפרשת צו / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל
אומר
התלמוד במסכת סוטה (כא, א):
א"ר
יוסף:...תורה, בין בעידנא דעסיק בה ובין בעידנא דלא עסיק בה - מגנא ומצלא.
כלומר,
בכוחו של לימוד תורה להגן על אדם מנפילות וחטאים.
האם זה דבר ברור ומוחלט?
ישנו קושי בדבר כפי שמביא רבינו (אות ג'):
נראה לפרש "זאת - תורת העולה", שיסוד
התשובה תלוי בלימוד התורה הנקראת "זאת" [עבודה זרה ב, ב], וכמו שאמרו
ז"ל [סוטה הנ"ל] שהתורה אגוני מגנא ואצולי מצלא מיצר הרע. ועיין להרב
יפה תואר ז"ל שהקשה ממאמרם ז"ל [ברכות דף ה' ע"א] לעולם ירגיז
וכו', ואם לאו יעסוק בתורה, אם נצחו מוטב וכו' ואם לאו וכו'. דמשמע דגם על ידי עסק
התורה הוא בספק אם ינצח.
בעל יפה תואר (רבי שמואל יפה אשכנזי (ה'רפ"ה, 1525 – ה'שנ"ה, 1595)) הקשה מדברי תלמוד בברכות: שם
מוצגת הדרכה לניצחון על היצר (השוו לדברי הרב שהזכרנו על פרשת פקודי). אחד הכלים:
לימוד תורה. לפי הסוגיה בסוטה, היינו מצפים שזה יהיה הכלי האחרון, שכן אחריו אין שום
סיכוי להיכשל!
ותירץ דאם אינו לומד אלא מה שכתוב בספר דהיינו
גירסא בעלמא, אז הדבר תלוי בספק אם ינצח, והיינו דנקט "יעסוק בתורה" גירסא
בעלמא, אבל אם יעיין ויפלפל ויוציא דבר מתוך דבר, כיון שהוא מוציא דברים מחודשים
הרי הוא ברי בודאי שינצח.
יש הבדל בין לימוד שטחי לבין לימוד מעמיק ומעיין.
בלימוד שטחי אין לאדם הבטחה שיינצל מנפילות. לעומת זאת, אם ייגע את עצמו בעמל התורה,
יש לו יתרון על ידי כח החידוש. הרב לא מסביר את הטעם לעניין. שמא ניתן להסביר
שמכיון שחידש בתורה, הרי שבו – באדם המעיין - עצמו חל חידוש, חלה עליה, וממילא אין
ליצר עסק איתו.
רומז את העניין רבינו אצלנו בפרשה:
ולזה סיים הכתוב "היא העולה" זאת אומרת
שמה שאמרתי לך "זאת תורת העולה" --שהתורה הנקראת "זאת" היא
העיקר לתשובה שבה ודאי ינצח את יצרו, היינו "היא העולה" - התורה המחודשת
העולה על רעיונו של הלומד להוציא דבר מתוך דבר בפלפולו, ולא גירסא בעלמא.
יש תורה שאינה מצילה ויש
שאינה מצילה, כנ"ל. מהו הקריטריון? "היא העולה", תורה שיש בה עיון
וחידוש. אצל רבינו, מתחברות מילים אלה למילים המצויות בספרות ההלכה והעיון
"העולה מכאן", שהוא מילים אחרות ל"מסקנת הדברים". מילים אלה
מהוות פתיחה לסיכום החידוש העולה מהעיון שקדם למילים אלה. אגב, נשים לב שגם המילה
"מסקנה" שורשה נ.ס.ק, כלומר: עלה. מה שיוצא למעשה מכל מה שנידון קודם
לכך.
יזכנו הקב"ה להעמיק
בלימוד התורה מתוך שמחה וחשק רב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה