תורה מכפרת / לפרשת צו / מתורת רבנו כלפון משה הכהן זצוק"ל
רבני ג'רבא מרבים לדרוש רמזים
מכח סמיכות הפרשיות. ההתבוננות בסיומה של פרשה, ובפתיחה של הפרשה שאחריה, פותחת
פתח למסרים נוספים שהתורה רוצה לרמוז לנו.
רבינו עומד על התפר שבין סיום
פרשת ויקרא, לבין תחילת פרשת צו:
(ה, כו) וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן
לִפְנֵי יְהוָה, וְנִסְלַח לוֹ, עַל-אַחַת מִכֹּל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה, לְאַשְׁמָה
בָהּ. {פ}
(פרק ו') א וַיְדַבֵּר יְהוָה,
אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. ב צַו אֶת-אַהֲרֹן
וְאֶת-בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה:
מהו הרמז? כותב
רבינו (יד משה, א')
סמיכות הפרשה. "ונסלח
לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה", וסמיכא ליה (=וסמוך אליו) "זאת תורת
העולה". יש לרמוז בזה מה שאמרו חז"ל, דלימוד התורה מכפר העון,
חז"ל
כותבים בכמה מקומות על כח לימוד התורה, ככח מתקן חטא. לדוגמא (ויקרא רבה, פרשה ז'):
ר' אחא בשם ר'
חנינא בר פפא: שלא יהיו ישראל אומרים "לשעבר היינו מקריבין קרבנות, ומתעסקין
בהן עכשיו שאין קרבנות מהו להתעסק בהם?", אמר הקב"ה "הואיל ואתם
מתעסקים בהם, מעלה אני עליכם כאלו אתם מקריבין אותן"...
מקור זה מדבר על
לימוד תורת הקרבנות, שהוא מכפר כאשר אין קרבן. ישנו מקום בו הדברים יותר ברורים,
בהמשך המדרש, פרשה כ"ה:
רב הונא אמר: אם
נכשל אדם בעבירה, חייב מיתה בידי שמים. מה יעשה ויחיה? אם היה למוד לקרות דף אחד
קורא שני דפים, ואם היה למוד לשנות פרק אחד ישנה שנים,...
אדם שחטא, מייצר
חיסרון בעולם. התשובה המשולבת עם לימוד תורה מתוגבר, מהווה תיקון והחזרת המצב
לקדמותו. וזהו הרמז הנמצא בחיבור פרשות הקרבנות, ויקרא-צו:
וזהו "לאשמה
בה" מי שהוא אשם במצוות התורה, תקנתו "זאת תור'ת", לעסוק בתורה.
שנזכה ללמוד
תורה מתוך שמחה, נקיים מחטא ומעוון!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה