כבוד הרב! אל תשכח להגיע לדרשה! / לפרשת שמיני / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל
רבינו בוחר להעביר דרך
פרשתנו, הערה וחיזוק לאחד האירועים החינוכיים המרכזיים בקהילה: דרשת הרב. בזמן
חז"ל היתה ה"פירקא" - דרשת החכם המקומי. כל כך היתה חשובה, שהתירו
אפילו לעבור במים ביום כיפור כדי להצטרף אליה! (יומא עז, ב)
לעומת זאת, היו כאלה שלא
באו, ממניעים שונים.
רבינו רומז בשיח הקשה
שבין משה לאחייניו - "דָּרֹשׁ
דָּרַשׁ" - ביקורת על הנעדרים מהדרשה (מדרשו של שם, אות ג):
ואת שעיר החטאת וגו' (י,
טז) - נראה לפרש דרך רמז ומוסר "ואת
שעיר החטאת" - הוא היצר הרע השוער בלב האדם להשיאו לידי חטאת. "דרוש דרש
משה" - הוא התלמיד חכם, שעל ידי דרשותיו של התלמיד חכם בתוך קהל ועדה,
"'והנה שורף" - שלא יוכל אז היצר הרע להסית ולהדיח והרי הוא כמבוער
ובשרוף,
דרשת החכם - יש לה מטרה
להסיר את חולשות ויצרי האדם ממנו. בכך שהאדם מתמיד לקבל תורה מדרשת רבותיו, הוא
מקבל עזר להצליח במאבקיו.
..."ויקצוף" -
ה' יתברך, "על אל-עזר" - על מי שמונע עצמו מהדרשה של הדרש ומניח עצמו
בלתי עזר וזהו "אל עזר". ועל "אי-תמר" - על שאינם רוצים
באמרות ה' אמרות טהורות, דברי כיבושין היוצאים מפה המוכיח בדרשתו,..
שמות ילדי אהרון פותחים
בצמד אותיות שמשמעותם שלילית: "אל" ו"אי". החסרון בלימוד
מהחכם גורם לחוסרים בעבודת ה': אין "עזר" בעבודת ה', ואין "תמר",
במשמעות של "אימרות", אימרותיה של תורה המעוררות ומרימות את הלומד
המאזין.
ומדוע לא באו לדרשה?
והם רוצים רק להיות מ"הנותרים"
בביתם ללמוד לעצמם, ואומרים מה בצע בלכתנו לבית המדרש לשמוע הדרשה, הלא מה שידרוש
הדרשן יכולים אנו ללמוד בעצמנו מתוך ספרי המוסר.
אדם מרגיע את עצמו בטענה
שהוא יכול ללמוד לבד. אנו מבינים שרבינו מעביר ביקורת עדינה על בעלי יכולת הלימוד,
אולי אפילו על תלמידי חכמים שלא באים לדרשת המרא דאתרא.
איפה טעותם?
ולא ידעו כי גדולה שמיעה
מהלימוד, וכמו שמצינו במורנו הרב רבי שלמה לוריא ז"ל שקבע לעצמו תלמיד חכם
אחד מוכיח ללמוד באזניו ספרי מוסר [דבש לפי מערכת ת' אות מ"א]....
יש ערך גדול מאד לכל
תלמיד חכם להיות גם "מאזין" ולא רק לומד. הראיה היא מדברי החיד"א
המספר על המהרש"ל, רבינו שלמה לוריא זצ"ל, מגדולי הפוסקים בזמן הרמ"א, שהיה
דואג שיהיה חכם שיבוא להוכיח אותו בקביעות!
עוד תועלת בלימוד המשותף:
ועוד שעל ידי שילכו לבית
המדרש - מקום מקדש מעט ששם השכינה שורה, ימצאו עזר כנגדם לזכות להתעוררות לתשובה,
מה שאין כן בהיותם לומדים בבית לבדם.
הדרשה ניתנת בבית המדרש, שם השראת השכינה
מעלה את ערך לימוד התורה, כפי שחז"ל דרשו בכמה מקומות (סוכה כח, א לדוגמא)
ועוד כי בהשתתפם עם הקהל לא יבצר מהיות בתוך הקהל ברובי ה', כמה
וכמה יראי ה' שניצוצי תשובה בלבם, ומיד במעט מוסר שישמעו יתלהבו ויתעוררו בתשובה,
ועל ידי התעוררותם והתלהבותם יתלהבו גם כן עמהם מי שקשים להתלהב ומי שאין בלבם
ניצוצי תשובה,...
יש בלימוד בחבורה כח של
השפעה הדדית, מה שאין בלימוד של האדם הבודד, שלעיתים השפעתו שמורה לעצמו.
על זה אומרת התורה:
זה מה שסיים הכתוב
"מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש?" - מדוע לא באתם לבית הכנסת מקום
הקודש לשמוע הדרשה, שעל ידה אתם אוכלים ומבערים את היצר הרע בעל החטאת. "כי
קרש קדשים היא" - שהבית הכנסת מקדש מעט ששם השכינה שורה, ותמצאו
עזר להתעורר בתשובה...
את החטאת – החטא – אוכלים ומכלים יותר טוב במקום הקודש, בבית הכנסת ובבית המדרש, עם הקהילה הלומדת יחד ועובדת יחד את ה'.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה