בס"ד
מה הקשר בין משה לאיוב? / לפרשת ואתחנן /
מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל
תפילתו של משה רבינו מהווה יסוד לענייני
תפילה ולגישה נכונה לתפילה. אולם רבינו מוצא רמז מעניין המגלה קשרים בין משה רבינו
ל...איוב!
וכך כותב רבינו (חלק ב, אות ב, על פרק ג,
כג):
ב) ואתחנן
אל יי בעת... - ראשי תיבות "איוב", כן אמרו רבותינו ז"ל.
איוב רמוז
בתחילת פרשתנו בראשי תיבות. מה התורה אומרת בכך? רבינו מציע כמה הסברים, ונלמד 2
מהם.
ונראה
לפרש שבא לרמוז בזה להכנס לארץ ישראל, והוא על פי מה שכתב הרב מדרש תלפיות (ערך
איוב) על פסוק [איוב א, ח] "השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמוהו בארץ",
שאם היה בארץ ישראל אין כמוהו, כי לא היה חסר שום דבר כי אם היותו בארץ עוץ שהיא
חוץ לארץ, ולזה נתייסר ביסורין. ע"ש. ולזה רמז משה את שם "איוב"
בתחינתו, כלומר איוב יוכיח עון ישיבת חוצה לארץ ומצות ישיבת ארץ ישראל, ולכן
"אעברה נא" וגו'.
ה' משתבח
באיוב מול המלאכים שאין כמוהו בכל הארץ. ההבנה הפשוטה היא שאין כמותו בכל העולם.
אולם בעל ספר מדרש תלפיות לומד מכך שישנו גנאי ופגם אחד הקיים אצל איוב: הוא יושב
בארץ עוץ ולא בארץ ישראל. נקודה זו – כך מסביר מדרש תלפיות – היא זו שאיפשרה לשטן
לקטרג על איוב עד שבאו אליו כל האסונות, ה' ירחם.
אומר משה
רבינו לקב"ה: מעלת ישיבתה של ארץ ישראל אין לתאר ולשער! הרי אפילו צדיק עצום
כאיוב, ירא אלוקים וסר מרע, נפגע מכך שלא ישב בארץ ישראל. אם כן, אל נא תחסר מעלה
זו של ישיבת ארץ ישראל ממני, ממשה.
הסבר נוסף
לרמז, מדבר על הגישה לתפילה (שם, אות ג):
אי נמי
לרמוז מאי דאיתא במדרש [עיין דברים רבה ב, ד] וזה לשונו: דבר אחר אמר רבי יוחנן
"תחנונים ידבר רש" - זה משה, "ועשיר יענה עזות" - זה איוב,
אמר רבי יוחנן בוא וראה וכו'. עיין שם באורך. וזהו שרמז לנו הכתוב בראשי תיבות
"איוב", להודיענו שבחו של משה רבנו ע"ה נגד איוב וכנזכר.
במדרש רבה מעמתים שתי גישות שונות לתפילה,
זו של איוב וזו של משה. משה רבינו ע"ה מוזכר כמי שמדבר בתחנונים – "ואתחנן"
– לעומת איוב המדבר כלפי הקב"ה בעזות מתוך כאבו. התורה רומזת לנו כי הגישה
הנכונה לתפילה היא מתוך הבנת מקום האדם מול בורא עולם, כעבד לפני רבו, וכעני המבקש
מתנה מעשיר ובעל יכולת.
אם כן, בתפילתו זו מלמדנו משה רבינו
ע"ה את מעלתה של ארץ ישראל ואת התפילה הרצויה והאהובה לפני ה' יתברך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה