לשון תמוהה? לשון ברכה!

 בס"ד

לשון תמוהה? לשון ברכה! / לפרשת מסעי / מתורת רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל

כל הקורא בפרשתנו את פסוקי חלוקת הארץ, מופתע מתופעה לשונית מוזרה (לד, ב):

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּפֹּל לָכֶם בְּנַחֲלָה אֶרֶץ כְּנַעַן לִגְבֻלֹתֶיהָ:

מה פירוש הביטוי "אל הארץ כנען"? היה צריך להיות "אל ארץ כנען".

אמנם רבינו אברהם אבן עזרא פרש כי יש כאן תופעה של קיצור והשמטת מילים:

אל הארץ כנען - כמו והנבואה עודד הנביא (דה"ב טו, ח), הנבואה - נבואת עודד הנביא, והטעם אל הארץ ארץ כנען:

כביכול "חסכה" התורה מילה, אולם כוונתה כבכל מקום: אל הארץ – ארץ כנען.

גם אם נאמר כן, תשאל השאלה: מדוע דווקא כאן, בעניין כיבוש וחלוקת האץ בוחרת התורה להשתמש במטבע לשון זה? הרי הבטחה להגעה אל ארץ כנען מופיעה רבות בתורה!

רבינו מוצא כאן רמז (חלק ב, אות ג):

זרות הלשון של ה"א הידיעה בתיבת "הארץ", שכפי חק הלשון היה לו לומר "אל ארץ כנען", נראה שבא לרמוז כי בבואם אל הארץ, יראו כי בל יושביה נכנעים מפניהם ואין בהם כח להלחם נגדם'. ועיין פירוש רש"י דיבור המתחיל "אשר תפול" וגו'

המילה כנען רומזת לתופעה ולא לעם: כשתבואו אל הארץ – תמצאו שיושביה "כנען", נוחים להכנע לפניכם! זו בעצם הודעה של ברכה מיוחדת לכיבוש נוח של ארץ הקודש.

רבינו מחבר רמז זה לדברי רש"י על הפסוק שלנו:

אשר תיפול - ...ומדרש אגדה אומר ע"י שהפיל הקדוש ברוך הוא שריהם של שבע אומות מן השמים וכפתן לפני משה, אמר לו ראה אין בהם עוד כח.

גם המילה "תיפול" במשמעות של כיבוש הארץ רומזת לחולשת עמי כנען ושריהם – מלאכי מרום - לקראת הכניסה לארץ ישראל. כבר בפתיחה של הפסוקים המתארים את חלוקתה העתידית של ארץ ישראל, מבטיחה התורה כי ברגע בו ירצה ה' להעביר את הבעלות על ארצנו אלינו – נמצא כי גויי הארץ לא אוזרים אומץ וכח לעמוד ולמנוע מאיתנו את ירושתה וישיבתה.