בס"ד
הכל יכופר... / לפרשת
מסעי / מתורת רבינו רחמים חי חוויתא זצוק"ל
ה' יתברך, החפץ בתיקונו
של עולמו, נתן דרכי כפרה ותיקון למגוון בעיות הקיימות בעולמו של אדם. הגרוע שבכולם
הוא הרצח, ואין על זה כפרה אלא במותו של הרוצח, ובלשון התורה (לה, לג):
וְלָאָרֶץ לֹא-יְכֻפַּר, לַדָּם אֲשֶׁר
שֻׁפַּךְ-בָּהּ, כִּי-אִם, בְּדַם שֹׁפְכוֹ.
המסורה מוצאת את המילה
"יכופר", בעוד 4 מקומות בתורה, כפי שמביא רבינו:
ולארץ לא יכופר לדם
וגו'. ד' במסורה: חד הכא, ואידך "אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון" (ישעיה
כב, יד), "לכן בזאת יכופר עון יעקב" (ישעיה כז, ט), "בחסד ואמת
יכופר עון" (משלי טז, ו).
אומר רבינו: אם המילה
יכופר רומזת לתהליך של כפרה הנוגע לרוצח, הרי שניתן למצוא במקומות הנוספים, רמז
לעוד תהליכי כפרה, על סוגי עבירות אחרים:
דהורג נפש לא יכופר לארץ
כי אם בדם שופכו שיומת ע"י הסנהדרין, ואם לא הומת ע"י הסנהדרין
הקב"ה מזמין לו מיתה כיוצא בה כמו שכתוב (כתובות ל, א) אע"פ שארבע מיתות
בטלו דין ארבע מיתות לא בטלו...וזהו "ולארץ לא יכופר לדם" וגו', וכן "אם
יכופר העון הזה לכם עד תמותון" וגו', וזה בחייבי מיתות בית דין,
דרגה ראשונה וחמורה היא
הרציחה, ושאר העבירות שעליהם בית דין היו הורגים (שבת, ניאוף ועוד). שם אין כפרה
אלא במיתה, חלילה. חז"ל למדו שגם כשאין בית דין, ומילא לא מפעילים את דין 4
מיתות בית דין, אין הדבר פוטר את החוטא. עלול החוטא להפגע במיתה הדומה לאותה מיתת
בית דין שהיה ראוי לה.
ויש חייבי מיתה בידי
שמים, שמתכפר עוונם בתלמוד תורה ובגמילות חסדים, כמו בבית עלי שנגזר עלהם מיתה,
וכתיב "אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה", ודרשו רז"ל בגמ' (ראש
השנה יח, א) "בזבח ובמנחה אינו מתכפר, אבל מתכפר בתורה ובגמילות חסדים"....וזהו
"בחסד ואמת יכופר עון", חסד היינו גמילות חסדים, ואמת היא התורה דכתיב
בה תורת אמת,
הגמרא במסכת ראש השנה
מספרת על אביי ורבא שהיו צאצאי עלי, ולמרות זאת לא מתו בידי שמים בקיצור ימים.
הסיבה היא דבקותם בתורה ובחסד. לזה רומז הפסוק הרביעי שהובא לעיל. זה החסד והאמת
שיש בהם יכולת לכפר על גזירת מיתה בידי שמים.
וזה דווקא בחייבי מיתה,
אבל בשאר עבירות תשובה ויום הכפורים מכפרין. וזהו "לכן בזאת יכופר עון יעקב",
זא'ת כינוי לתשובה שהיא גימטריה צ'ום ק'ול מ'מון. גם בזא'ת כינוי ליום כיפורים
דכתיב ביה "בזא'ת יבא אהרן אל הקודש".
הדרגה השלישית נוגעת לשאר העבירות. כפרתם
היא בתשובה וביום הכיפורים. זהו הרמז בפסוק השלישי שהביא הרב. הרמז נמצא במילה
"בזאת", הרומזת גם לתשובה וגם ליום הכיפורים.
מלמדנו הרב כי רעיון שנאמר במקום אחד,
לעיתים מהווה קצה חוט לפיענוח רעיונות ומסרים נוספים, הטמונים בתורתנו הקדושה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה