בס"ד
גאווה במקום המקום / לפרשת שופטים / מתורת
רבינו מקיקץ שלי זצוק"ל
רוב המצוות שנאמרו למלך נוסחו באופן
שלילי. יש מה להתבונן בדבר, ולראות אם בכך נלמד היחס של התורה למלכות. עיינו בדברי
הרב זקס.
אחד האיסורים הוא איסור גאווה המיוחד למלך
(חלק ג אות ב, על יז, כ):
לבלתי רום
לבבו מאחיו
מזה מסיק רבינו:
הנה ידוע
כמה מאוסה מדת הגאוה, ואם אפילו המלך נצטווה "לבלתי ירום לבבו מאחיו",
על אחת כמה וכמה לשאר העם שיש להם להתרחק מהגאוה ולאחוז במדת הענוה, כדברי התנא
באבות [ד, ד] "מאד מאד הוי שפל רוח", בפני כל אדם.
למלך יש
ציווי ייחודי לאיסור גאווה. אצל המלך אכן ניתן להבין את המניעים לגאווה: חיי
הציבור נתונים בידו, למשל. מסיבה זו מזהיר ה' יתברך את המלך באופן אישי.
דבר זה
נלמד מהקב"ה בעצמו:
וכבר אמרו
חכמינו ז"ל [שבת דף קל"ג ע"ב] שצריך ללמוד ממדותיו יתברך,
והרי אמרו חכמינו ז"ל [מגילה דף ל"א ע"א] כל מקום שאתה מוצא גדולתו
אתה מוצא ענוותנותו.
הקב"ה
דורש מהמלך את המעשה שהוא עושה בעצמו: ענווה בטיפול באלה הפחותים ממעלתו. הדבר
נדרש על ידי חז"ל מתוך פסוקים המחברים בין תיאורי הגדולה והעוצמה של ה' יתברך
לדאגתו למסכנים והנדכאים.
רבינו
מביא רמז מתהלים לחיזוק נקודה זו:
והרב מגלה
עמוקות (אופן קע"ט) כתב דבאות קו"ף של תמניא אפי [תהלים קי"ט] יש
בו כל האותיות ואין בו אות גימ"ל, לפי שאות גימ"ל מורה על הגאוה, וכל
מקום שאתה מוצא גדולתו אתה מוצא ענוותנותו. עיין שם שהאריך. והרב קדש הלולים
ז"ל במזמור זה כתב משם הרב חזה ציון שהטעם שלא רמז זה רק באות קו"ף,
שהפסוק הזה ["קראתי בכל לב ענני ה' חקיך אצורה"] ירמוז על אליהו הנביא
שבתפלת מנחה קרא "ענני ה' ענני" [מלכים א' יח, לו] להראות כי ה' הוא
האלהים ולא ילכו אחרי עבודה זרה. וידוע מה שאמרו חכמינו ז"ל [סוטה דף ד'
ע"ב] כל המתגאה כאילו עובד עבודה זרה, ולכן לא נכתב כאן אות גימ"ל שהוא
מורה על הגאוה. ע"ש.
בקבוצת
הפסוקים המתחילים באות ק', מתוך תהלים קי"ט, נמצאות כל האותיות חוץ מהאות ג'.
הגאון ר' נתן שפירא (קרקוב, המאה ה-17) מבאר כי ה-ג' הושמטה בכוונה, כי היא רומזת
למידת הגאווה. ומדוע דווקא בפסוקי האות ק? הרב קדש הלולים מסביר כי שם טמון הפסוק
שבהמשך יאמר אותו אליהו הנביא על ראש הכרמל, "ענני ה' ענני". פסוק
שעניינו גילוי מלכות ה', נגד העבודה זרה ששלטה בעם. כדי להמליך את ה', יש לסלק את
ה-"ג", את הגאווה, שהיא הביטוי של עבודה זרה.
רבינו
מוסיף הסבר נוסף מדוע האות ג' נשמטה דווקא מפסוקי "ק":
ולעניות
דעתי נראה לומר כי אות קו"ף רומז להקדוש ברוך הוא, שהוא בגמטריא
"מקום" כנודע (שהוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו). וזהו שאמר הרב
מגלה עמוקות כל מקום שאתה מוצא גדולתו וכו'.
האות ק',
כאשר היא נכתבת במלואה, קו"ף, היא בגימטריה "מקום" שהוא אחד
משמותיו של הקב"ה. כאשר מדברים על ה"מקום", אין מקום לגאווה.
אדם הרוצה
להתחבר אל הקב"ה,
חייב גם לפנות לו מקום בעולמו, וגם ללמוד להתייחס ולחשוב על הנילווים אליו הזקוקים
לעזרתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה