בס"ד
התיקון הסופי-המלכות השלמה
/ לפרשת וזאת הברכה / מתורת ר' כ'לפון משה הכהן זצוק"ל
משה רבינו נפרד מישראל
בברכה. כך ראה אצל האבות הקדושים, וכך נוהג הוא. לפני שהוא פורט את ברכות השבטים,
משה רבינו נושא הקדמה כללית ביחס לעתיד האומה:
(ל"ג ה) וַיְהִי בִישֻׁרוּן,
מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם, יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל.
לצורך התגלותו השלמה של
מלכנו מלך המשיח, ישנם כמה דברים הצריכים לבוא לידי ביטוי (יד משה אות ה'):
אפשר לפרש בדרך רמז, על פי
מה דאיתא בגמרא "בית שני נחרב בעוון שנאת חינם", ואם כן, הדרך לבניין
ויישוב ירושלים וקיבוץ גלויות, הוא על ידי איחוד הלבבות ורוב שלום. וזהו הרמז
"ויהי בישורון מלך" – זה מלך המשיח, כאשר ראשי העם ושאר שבטי ישראל יהיו
"יחד" מאוספים, הקטנים נשמעים לגדולים, והגדולים לקטנים.
רמז ראשון בפסוק הוא שהמלך
כאן הוא המשיח. לצורך בואו יש צורך באחדות בין כל חלקי העם. אחדות זו אינה סיסמא.
מדובר על תהליך בו ישנה הקשבה לכולם, ודאי של הקטנים לגדולים, אולם חשוב מאד שגם
הגדולים יקשיבו לקטנים. לעניות דעתי אין הכוונה דווקא בגיל, אלא גם במישורים
נוספים של רמה לימודית, אינטלקטואלית ועוד.
רמז נוסף:
אי נמי (-או גם) יש לפרש על
פי מה שכתבו רבותינו התוספות על התורה, בפסוק "אפס עצור ועזוב" דבעת לא
יהיה עוזר לישראל, אז הוא זמן הגאולה. וזהו "ויהי בישורון מלך" ותבוא
הגאולה, זה כאשר "בהתאסף ראשי עם יחד" עם "שבטי ישראל", כולם
במדרגה אחת, ואינם יכולים להושיע ישראל, והם כשאר המון העם, אז ה' יתברך יקנא לעמו
ולשמו הגדול, ויביא הגואל, ויהיה בישורון מלך.
בעלי התוספות לומדים שישועת
ה' תבוא כשעם ישראל יהיה עם "גב לקיר" באופן הבולט ביותר חלילה. מצב בו
לא יהיה כלל על מי להשען. במצב כזה הקב"ה בכבודו ובעצמו, יתעורר למנוע את
חילול שמו ומחיקת עמו. מצב זה מתואר גם באופן שבו למנהיגים ולפשוטים אין מה לעשות.
כולם באותה דרגה, שבטי ישראל וראשי העם. במצב ביש זה, יקום אותו המלך.
לפי פירוש זה, משה מבטיח
לישראל שלא תיתכן מציאות של כילוי לאומה. גם במצב שיראה חלילה הכי קשה, דווקא שם
יעלה קידוש ה' היותר גדול, בו יתגלה כי אנו עם ה', חלקו ונחלתו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה