אליעזר - השדכן המושלם!

 

בס"ד

אליעזר – השדכן המושלם! / לפרשת חיי שרה / מתורת רבינו שמואל טייב זצ"ל

אליעזר עבד אברהם נשלח למשימת איתור כלה ליצחק אבינו. הוא מציב תנאי והקב"ה מקרה לפניו את רבקה. כאשר אליעזר פוגש את משפחתה, הוא מספר את כל הסיפור שארע לו – מהתחלה. רבינו עומד על כך שלכאורה בפתיחת סיפורו הוא מאריך ומפרט שלא לצורך (כד, לה-לו):

(לה) וה' בֵּרַךְ אֶת אֲדֹנִי מְאֹד וַיִּגְדָּל וַיִּתֶּן לוֹ צֹאן וּבָקָר וְכֶסֶף וְזָהָב וַעֲבָדִם וּשְׁפָחֹת וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים: (לו) וַתֵּלֶד שָׂרָה אֵשֶׁת אֲדֹנִי בֵן לַאדֹנִי אַחֲרֵי זִקְנָתָהּ וַיִּתֶּן לּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ:

מדקדק רבינו במילותיו של אליעזר:

ראוי להעיר, על יתור תיבת 'לאדוני' השנית אחרי שכבר אמר ותלד אשת אדוני בן. ב'. אומרו אחרי זקנתה מה בצע בזה אם ילדה קודם זקנתה או אחרי זקנתה. ג'. אומרו ויתן לו את כל אשר לו כל זה נראה כשפת יתר.

שלוש שאלות: הראשונה: כפילות המילה "לאדני" בפסוק ל"ו. השניה: מה זה משנה למשפחת רבקה מתי בחייה של רבקה נולד יצחק? והשלישית: מה המשמעות של אותה נתינה מוחלטת מאברהם ליצחק?

ויתכן כי נודע כי בענין קחת איש אשה יקרה לפעמים מעצורים רבים, א'. כי ימאן אדם לתת את בתו לאיש שלא נודע אם דל ואם עשיר או אם הוא בן נדיבים או בוז משפחות. והנה אנחנו אלה פה בענין קחת אשה ליצחק נוסף עוד מונע אחר מתת איש בתו לו מצד הלעז, שהיו ליצני הדור אומרים "מאבימלך נתעברה שרה" ונמצא שהוא ממזר. הן מכל אלה יקשה מאד קחת אשה ליצחק, כי ע"כ נתחכם העבד הנאמן ליישר הדורים בדבריו המחוכמים לשים את כל המעקשים למישור.

אליעזר יודע כי בכל שידוך ישנו קושי ראשוני, והוא כמובן זהות החתן, הן מצד ייחוס משפחתו והן מצד יכולתו לפרנס את ביתו בכבוד. כאן יש קושי נוסף. לידת יצחק שהיתה סמוכה יחסית ליציאת שרה מבית אבימלך מלך גרר, גרמה לליצני הדור לדבר סרה כאילו ח"ו יצחק הוא בן אבימלך, וממילא שהוא ממזר.

כדי לשלול את כל החששות, אליעזר רוקם את התשובות בדבריו:

וזה אמר שאם תמאנו מצד ריש ועוני זה בטל כי "ה' ברך את אדוני", והון ועושר בביתו. ואם תמאנו מצד הלעז שיצא עליו אשר אולי לקחה אזנכם שמץ מנהו - גם זה בטל, רק "ותלד שרה בן", שהבן אשר ילדה הוא "לאדוני" ולא לאבימלך, ועד ממהר על זה כי נולד "אחרי זקנתה" שחדל להיות לה אורח כנשים ועם כל זה אחרי בלותה היתה לה עדנה ויזכרה ה' - זה עד נאמן כי שקר ענו בו, כי לא עביד רחמנא ניסא לשקרי,

לגבי עניין היכולת הכספית של המשפחה – ה' ברך את אברהם בכל. לגבי ייחוסו של יצחק, דעו כי יצחק נולד כאשר אימו היתה בת 90. וכי איזה עניין יש לעשות נס כמו זה שלא לצורך? ישנו כלל: אין הקב"ה עושה נס לצרכי רע, לשקר. לכן, אין לכם מה לחשוש לגבי ייחוסו של יצחק.

ואם עוד תמאנו כי תאמרו גם אם האב הוא עשיר ובעל אוצרות מה יתן זה אם הבן הוא סומך על שלחן אביו מפתו יאכל ומכוסו ישתה והבן אין לו משלו כלום? לזה אמר "ויתן לו את כל אשר לו", והראה להם שטר מתנה כמאמרם ז"ל,

אמנם לעיתים ישנו ילד למשפחה עשירה ומבוססת, אך מה לגבי החתן המיועד? שמא הוא חסר כל? גם לזה אליעזר מתייחס ומרגיע: כל רכוש אביו אברהם מיועד ליצחק, כבר מרגע זה.

ואם תאמרו כי שקר מלי, כי תחשבו שאם דברי כנים ואמתיים בדבר עושרו ויחוסו הנכבד, למה הוצרך להרחיק נדוד לבא לקחת לו אשה מארץ מרחק, ולא יקח לו אשה מעירו ומארצו, אלא אין זה כי אם שמאסו בו אנשי עירו מפאת איזה פיסול או איזה מום או דבר רע בו, ועל כן הלך בדרך מרחוק למקום שאין מכירים אותו! ולשלול זה אמר שהסיבה לזה היא יען כי רעות בנות כנען בעיני אדוני, ולזה וישביעני אדוני "לא תקח אשה מבנות כנען", באופן שסקל המסילה לבל ימאנו ויתנו כתף סוררת.

בסוף מסלק אליעזר חשש כבד נוסף: אם באמת בן אדונך הוא כל כך מוצלח, הרי שהיינו מצפים שרבות היו המנסות להשתדך לו במקומו, בארץ כנען. מדוע נדדת למרחק כה רב? דבר זה מעלה חשד שמא יש פגם גופני או מוסרי בחתן.... אליעזר מניח את דעתם ומסביר כי הפגם הוא בבנות כנען, השייכות לתרבות שונה שאינה מתאימה לבית אברהם.

בדרך זו, הוא פותח את ליבם להקשיב לסיפורו על הסימן אותו בקש, עד שאיתר את ביתם.