בס"ד
ראית או לא? הבנת או לא?... / להפטרת פרשת תזריע / מתורת רבינו רפאל כ'דיר
צבאן זצוק"ל
הפטרת תזריע עוסקת בסיפורו של נעמן שר צבא ארם, שנרפא מצרעתו על ידי אלישע
הנביא. בצמוד לפרשייה זו מופיעה בספר מלכים ב' פרשייה קודמת: איש שבא מבעל שלישה
לאלישע, ובידו לחם בכורים. אלישע מצווה להאכיל ממנו מאה איש, והנס נעשה - כולם
אכלו ונותר עוד. שתי הפרשיות הללו - הנס של המעט שרבה, ועניין נעמן - נסמכות זו
לזו. ורבינו לומד מסמיכות זו לקח רחב (אות ו'):
"ונעמן שר צבא מלך" (מלכים ב ה, א). גימטריא "ראה ולא לקח
מוסר" (עם כולל אחד ושלשה תיבות). לרמוז מה שכתב הרב שער בת רבים ז''ל הטעם
שנסמך ענין נעמן לענין איש בא מבעל שלישה וגו', להראות לנו גודל חטאת גיחזי שאחרי שראה בעיניו הנס הנעשה על ידי אלישע
שנשלחה הברכה במעט הכמות, היה לו לבטוח בה' להיות שמח בחלקו, ואם מעט הוא יוסיף לו
ה' כהנה וכהנה, כי אין מעצור לה'.
אחת מדרכי הדרש של חכמינו
היא 'סמיכות'. שני עניינים הצמודים זה לזה ברצף הפסוקים יכולים לתת נקודת מבט
מורחבת על כל עניין בפני עצמו. גיחזי משרתו הנאמן
של אלישע, עמד ליד רבו ועיניו ראו הכל. ראה את לחם הבכורים שהגיע ברמות נמוכות כל
כך - ונשלחה הברכה והיה לרוב. ראה שאין מעצור לה', שאפילו מן המועט מוציא
הקב"ה שפע. הלקח המתבקש היה אחד: בטח בה', שמח בחלקך, וגם אם זה נראה לך מעט
מדי - גם המעט יספק אותך ברצון ה'.
אך הוא לגודל תשוקתו לא בטח בה' לעצור את תשוקתו מבלי רץ אחרי נעמן בגלל
חמדת הכסף להרבות הון, ולכן לגודל חטאו שראה ולא לקח מוסר הפליגו חכמינו זכרונם
לברכה שהוא אחד מהארבעה שאין להם חלק לעולם הבא, עד כאן דבריו ז"ל. ולזה בא
הרמז הנזכר לרמוז האמור.
אך גיחזי, כשבא נעמן ושולח מתנות, לא עמד בפני תשוקתו. רץ אחרי נעמן, בחר בכסף
- ונענש בצרעת נעמן שדבקה בו ובזרעו עד עולם. חז"ל אף מנו אותו בין ארבעת הדמויות,
שאין להם חלק לעולם הבא.
המילים שבראש הפרק - "ונעמן שר צבא מלך" - שוות בגימטריה למילים
"ראה ולא לקח מוסר". הרמז אינו אקראי. הנביא כבר רמז בשמו של נעמן את
שורש חטאו של גיחזי: הוא ראה, ולא לקח מוסר. אתה צמוד לדמות קדושה כמו אלישע, ולא
מפיק את התובנות הנכונות ממראה עיניך? מה גם שנעמן, שר הצבא הגוי שינה את כל אמונותיו
בעקבות מפגש כזה, מפגש חד פעמי!
ואולי בזה יש השוואה
נוספת לעניין הצרעת: היא באה בהדרגה, קודם בבית, ואז בבגדים, ואם האדם לא למד את
המוסר ושינה דרכיו, הצרעת תפגע חלילה גם בגופו.
לעומת זה מלמדנו שלמה המלך (משלי כד, לב(: "רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר".

No comments:
Post a Comment