בס"ד
נס או ברכה? / להפטרת פרשת וירא / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
בהפטרתנו מסופר על ברכת
אלישע הנביא שגרמה לשפע של שמן לאשה שהסתבכה בחובות, שפע של שמן שאיפשר לה להחזיר
את חובותיה ולהינצל ממאסר ועבדות. בפשט הדברים הנס קרה אך ורק בגלל ברכת אלישע
הנביא, אום רבינו מוצא רמזים המעידים על אופיה המבורך של אותו האשה (אות כד):
"ויאמר מה יש לך
בבית, ותאמר אין לשפחתך כל בבית, כי אם אסוך שמן" (מלכים ב ד, ב) שמעתי פירוש
בזה בתוספת נופך ממני והוא: שאל אותה אלישע על הפרשת תרומות שהן שלשה דרגות
בתרומה, אחד מארבעים, אחד מחמישים, ואחד מששים, מה היא עושה, ובאיזה דרגה היא
מפרישה,
מהתורה, אדם הנותן
"תרומה גדולה" לכהן יכול לתת אפילו גרגר חיטה אחד ללא קשר לכמות התבואה
שצמחה לו. חכמים קבעו שלוש רמות של נתינה: עין טובה – אחד מארבעים, עין בינונית –
אחד מחמישים, עין רעה – אחד מששים.
לפני שאלישע מורה לה להביא
כלים עבור השמן הוא תוהה על טבעה: האם היא בעלת אופי של נתינה בעין טובה? וכך הדבר
רמוז:
ואמר לה יש "לכי"
(כתיב) גימטריא ששים וקרינן "לך" גימטריא חמשים, שלא רצה להסתפק אולי
היא מפרישה אחד מששים שלא תתבייש, ואמר לה "לך" מספר חמשים והוסיף
יו"ד שלא נקראת, אולי היא עושה אחד משישים.
אלישע שואל אם היא בעלת
עין בינונית. כוונתו לשאול: האם את ממי שנותנים בעין רעה? כדי לא לבייש ולהכלים
אותה השאלה ברמז. הנביא רומז זאת בקרי ובכתיב. המילה נקראת "לך" כלומר –
אחד מחמישים, מידה בינונית, אולם כתוב "לכי" כלומר – אחד מששים, מידה
רעה. אלישע מנסה להבין מה הנהגתה במצוות
התרומה. ומה היא עונה לו?
והיא ענתה לו אין לשפחתך
"כל" דהיינו מספר חמשים, ובודאי שלא אחד מששים כחשבון "לכי",
אלא כי "אם" אסוך שמן, "א'ם" אחד מארבעים דהיינו שהיא נותנת
בעין יפה. ומאחר שהיא רגילה לתת בעין יפה מגיע לה הברכה בעין יפה,
האשה הצדיקה עונה לנביא:
חלילה! אני מן הנותנות בעין טובה! לא בינונית ובטח לא רעה! אם כן, בבחינת מידה
כנגד מידה, ראויה היא לברכה מה' בעת צרתה.
הנביא שומע את הדברים,
ומברך אותה:
ואמר לה להכין כלים רבים
אל תמעיטי, ויהיה לה שופע גדול.
זכות טוב לבך וחסדך עומד
לך בעת צרתך, ומתוך כך לישועה מעל הטבע: הביאי כלים רבים, וכד השמן ימלא אותם ללא
הפסקה.
נמצא כי ברכה של הצדיק
יחד עם מידות טובות ונאצלות היא זו הגרומת לשפע האלוקי לחול ולרדת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה