בס"ד
סדום, פרה ופרשת סוטה /
לפרשת וירא / מתורת רבנו בנציון הכהן יהונתן זצ"ל
אברהם אבינו מתנצח עם
הקב"ה בכדי להציל את סדום מכליה מוחלטת. בשיחה המרתקת אברהם מתנצל שוב ושוב
על עצם הויכוח מול בורא העולם. אברהם אבינו מכנה את עצמו 'עפר ואפר', דבר שאינו
ראוי לכאורה לשום דבר והוא חסר ערך לחלוטין. ביטוי של ענווה.
רבנו ידון בדברי חכמים
על ביטוי זה (חלק א עמ' צז):
הנה נא הואלתי לדבר אל
ה' ואנכי עפר ואפר. כתבו ז"ל במסכת סוטה דף (יז, א) "בשכר שאמר אברהם
אבינו ואנכי עפר ואפר זכו בניו לשתי מצוות אפר פרה ועפר סוטה". ולכאורה בעצם
הדבר אין בזה מדה כנגד מדה רק בשמא (=בשם) דווקא...
התלמוד אומר שעם ישראל
זכו בשתי מצוות בזכות ענווה זו של אברהם אבינו: מצוות טהרה על ידי אפר פרה אדומה,
וחזרת אשה לבעלה על ידי המים המרים, מים עם עפר. האם יש קשר מהותי ביניהם? לכאורה
מדובר על קשר לשוני בלבד, עפר מול עפר, אפר מול אפר. אין די בכך.
למה התכוונו חכמים בעמקם
של דברים?
ויש לפרש הכוונה בזה,
דלפי שאברהם היה משתדל להציל את סדום כך הקב"ה הציל את בניו מעון העגל שלא
עשה בהם כליה ונתן להם פרה אדומה לכפר, כמו שכתב רש"י ז"ל.
אברהם אבינו נלחם נגד
כילוים של אנשי סדום. הוא מאמין ומקווה שעל ידי עשרה צדיקים לפחות ניתן יהיה ליישר
מחדש את דרכם של רשעים אלה. מידה כנגד מידה חומל הקב"ה על עם ישראל אחרי חטא
העגל ונמנע מלכלותם. ומהי דרך הטהרה והעליה? "תבוא האם ותקנח צואת בנה"
כדברי חכמים: פרה אדומה המכפרת על חטא העגל.
וכן על ידי שהיה אברהם
מהפך בזכותם כדי לשית שלום בינם לבינו יתברך אם מחמת הצדיקים שישנם עתה ביניהם אם
מחמת שעתידין לצאת מביניהם צדיקים...ועל כן גם ה' יתברך נתן לבניו עפר סוטה שעל
ידי זה יהיה שלום בין איש לאשתו.
אברהם אבינו מבקש להשכין
שלום בין הבורא לבין ברואיו, וכנגד זה הקב"ה נותן מצוה שמשכינה שלום בין איש
לאשתו.
וגם על ידי הענוה שעשה
אברהם וקרא עצמו 'עפר ואפר' כך הקב"ה רצה למחות שמו הגדול על המים, וזה דרך
ענוה כדי להיות שלום.
בנוסף לכך, הקב"ה
בעצמו מגלה ענווה כדי להשכין את השלום. הוא מוכן ששמו הקדוש והנורא, שם הוי"ה
ב"ה יימחק על המים שבהם משקים את הסוטה! ענווה של בורא עולם! אברהם מוכן
להשפיל עצמו עד עפר (ואפר) כדי להביא שלום, ואף הקב"ה ינהג כן עם עמו.
