בס"ד
איזה כיבוד מגישים
ל...מלאך? / להפטרת פרשת נשא / מתורת רבינו רפאל כ'דיר צבאן זצוק"ל
הפטרתנו מספרת את סיפור
לידתו של השופט שמשון, השופט הנזיר, וזה בעקבות פרשת הנזירות המופיעה בפרשה. נשלח
מלאך לבשר לאשת מנוח ולאחר מכן לבעלה שלאחר שנות עקרותה היא תפקד בבן. מנוח רוצה
לכבד את השליח המבשר – אותו הוא חשב לנביא, ולא למלאך – בגדי עיזים (שופטים יג, טו):
וַיֹּאמֶר
מָנוֹחַ אֶל מַלְאַךְ יְקֹוָק נַעְצְרָה נָּא אוֹתָךְ וְנַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ גְּדִי
עִזִּים:
מדקדק רבינו בדברי מנוח
(אות י):
יש לדקדק תיבת "לפניך",
שהיה לו לומר ונעשה "לך" גדי עזים.
מדוע יש לעשות את הגדי
'לפני' המלאך, ולא 'בשביל' או 'עבור' המלאך? ועוד מדקדק הרב: מנוח מדבר על גדי,
ואילו המלאך דוחה את הצעתו לגבי ה'לחם', "אִם
תַּעְצְרֵנִי לֹא אֹכַל בְּלַחְמֶךָ" (פסוק טז). מהי מהות השינוי?
ופירשו המפרשים ז''ל כי
מנוח חשב שהמלאך לא יסמוך עליו שהגדי נשחט כדין בסכין כשרה, ולכך אמר למלאך נעצרה
נא אותך ותהיה עומד על ידי ונעשה לפניך גדי עזים, ותראה שהכל כהלכה.
מנוח ואשתו היו בטוחים
שהמבשר הוא בן אנוש, נביא, ולכן רצו לכבד אותו בארוחה. אמנם חז"ל מלמדים
שמנוח היה עם הארץ, והוא ידע כי איש אלהים קדוש לא יאכל אצל כל אחד, ולכן יש בפיו
הצעה: אני אשחט 'לפניך' – לידך, את גדי העיזים, וכך תראה שהשחיטה כשרה.
הנביא-מלאך מנצל את
ההזדמנות להוכיח את מנוח:
לזה ענה לו המלאך "אם
תעצרני לא אוכל בלחמך", כי אפילו אראה ששחיטה כדין, יש בעיה בלחם שלך אולי
הקמח לא נקי מתולעים, או של שביעית, או בלי הפרשת תרומה וחלה.
גם אם הבשר כשר – מה לגבי
שאר חלקי הארוחה? האם הלחם נעשה כהלכה, וקויימו בו כל המצוות התלויות בארץ? האם
הוא נקי ומנופה?
אך אולי באמת מנוח הציע
רק ארוחה עם בשר ללא לחם? על זה עונה המלאך:
ואם הכוונה שלך לתת לי
לאכול הגדי בלי לחם, אז דבר זה קרבן "עולה, ולה' תעלנה" ולא לי.
אם מדובר על בשר בלבד –
עדיף שתקריב לקב"ה.
רבינו – גם פה כבעוד
מקומות - כמחנך הציבור, דורש את הסיפור שלא על פי פשוטו, כדי להוכיח בעדינות את קהל
עדתו בענייני כשרות, ודברים שיוצאים מן הלב, בודאי גם ייכנסו אל לבבות אחרים.
